איראן

הפגיעה הקשה בחמאס עלולה לחזק את הקולות בטהרן הקוראים לייצר נשק גרעיני, שכן במשטר מזהים שחיקה בכושר ההרתעה מול ישראל • מהצד השני, אם חמאס חו”ל בראשות משעל יתבסס בהנהגה במקום סינוואר, הדבר עלול לפגוע ביחסי הארגון עם טהרן • על ישראל להפנים את הפער בינה לבין אויביה בציר ההתנגדות – ולהיערך למלחמה ארוכה ועיקשת.

כדי למצות את הסיכויים לממש הישגים פוטנציאליים של ישראל חשוב להעמיק את השיח עם ארה”ב ולא להתייחס לתקיפה באיראן כאל אירוע חד־פעמי • לפי עקרונות המלחמה, יש לנקוט מדיניות של ניצול הצלחה ודבקות במשימה לאור המטרה.

אירגוני הפרוקסי הפכו להיות סוכני השיווק השלילי של איראן • במזרח התיכון ולא רק בו מתחדדת ההכרה כי לכל מקום שאליו הגיעו האיראנים הם הביאו עימם הרס וחורבן.

מאז חיסול נסראללה, עולות באיראן יוזמות מצד גורמים שונים שמבקשים לשגר כוח שיסייע למאמצי חיזבאללה נגד ישראל. אלא שבינתיים המשטר בטהראן בולם את היוזמות האלו, והוא יודע למה.

מול הדיון הנוקב סביב שאלת המשך השליטה הישראלית בציר פילדלפי ומעבר רפיח, ראוי לזכור את התוצאה הקטלנית של ברחות האמל”ח מאיראן לחמאס, תוך ניצול הפקרת הגבול בין רפיח למצרים.

חשוב להסביר לציבור בישראל ולעולם כולו שאיראן היא מדינה פגיעה ביותר, שיכולות ההגנה וההתקפה שלה פחותות משמעותית מאלו של ישראל – ושהמציאות הכלכלית והתשתיתית שלה רעועה עד כדי קורסת.

אחרי החיסול הכפול, ישראל צריכה להבהיר לאויביה שהיא הסירה את הכפפות, ולהגיב על כל מתקפה עליה במסגרת תוכנית אסטרטגית מגובשת נגד התגברות האיום האיראני.

חיסול הנייה מעמיד מעכשיו את איראן בשורה אחת עם גרורותיה, בנות חסותה • ישראל תהיה משוחררת יותר להתמודד עם התמנון מטהרן ועם זרועותיו האחרות, ולבסס קואליציה אזורית אנטי־איראנית מתוך עמדת כוח • אלה ההשפעות האזוריות של שורת החיסולים שביצעה ישראל.

האיומים בפעולה צבאית ובעיצומים כלכליים לא נתפסים כאמינים בעיניים האיראניות, אם לא מלווים אותם צעדים האוכפים את הסנקציות הקיימות.

ישראל במשך שנים ניסתה להסתמך על מדינות אחרות כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, אלא שהאיום הצבאי שלנו הוא האצבע היחידה בסכר.