מלחמה בעזה

ישראל חייבת להתעקש שמחנות הפליטים יפורקו. מכיוון שלא יהיו יותר פליטים בעזה, לא יהיה גם צורך בסוכנות פליטים. אם הפלסטינים דורשים ממשל עצמי פלסטיני עבור פלסטינים בערים פלסטיניות, הרי שהם אינם עוד פליטים.

התרעה ביטחונית ממשית למלחמה אינה מועברת בהודעה כתובה באמצע הלילה, אלא בנוהל מסודר וברור. היעדרו מעיד כי השב"כ לא הבין את חומרת המצב, והיה שקוע בקונספציה השגויה שלפיה חמאס אינו מתכוון למלחמה כוללת.

חיסולו של סינואר מספק לישראל הזדמנויות חשובות, אך המלחמה בחמאס לא תמה והיא גם לא מתוחמת לגבולות עזה בלבד • על ישראל להמשיך ולסמן לעולם המערבי את הדרך להתמודד עם זרועות התמנון של איראן.

עתה תיתכנה שתי אפשרויות סותרות – האחת היא שהמבוכה והבלבול יאיצו במפקדים הזוטרים יותר להגמיש עמדות בכיוון של עסקת לשחרור החטופים וסיום המלחמה • האפשרות האחרת היא, שהזעם והתסכול יולידו רגשות נקם, שיובילו לפגיעה בחטופים החיים, או בחלקם.

חיסולו של יחיא סינוואר הביא את חמאס להיות במצב הקשה ביותר בכל תולדותיה. על ישראל לשמור על הריק שנוצר בארגון ולוודא כי הוא יועמק ולא יתמלא לעולם. על כן, אין להשאיר בחיים אף אחד מחברי הנהגת חמאס.

בנקודת הזמן הנוכחית, ראוי לחשוב דווקא על האתגר הזה כעל הזדמנות, ולפעול לשינוי אסטרטגי מקיף, גם ברצועת עזה וגם בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון.

עיקר הממצאים בכתבה מפורטת, המסתמכת על מסמכים רשמיים של החמאס שנפלו לידי צה"ל במהלך המלחמה בחאן יונס, סוקר ה"ניו יורק את טיימס" את המהלכים המרכזיים לקראת המלחמה. על פי הכתבה …

למרות הישגי צה"ל המרשימים, הרי שכל עוד נותרה לחמאס יכולת לפגוע בישראל ולהחזיק בבנינו ובנותינו כבני ערובה – החמאס לא הוכרע. עם זאת, המשך המלחמה עד שחרור החטופים והכרעת סינוואר – אכן בהישג יד.

לנוכח המציאות הדינאמית וריבוי האתגרים, על הממשלה לשוב ולהבהיר את יעדיה ואת התכנית הכללית להשגתם ולדווח על ההתקדמות בכך • זוהי תמונת המציאות אליה יש לשאוף בטווח של השנה הקרובה

נסיגה מהציר תחת לחץ בינלאומי ולחץ מצרי תהיה בחזקת תקדים מסוכן גם בנוגע לסידורים ביטחוניים עתידיים ביהודה ושומרון ובמרחב התפר, בבקעת הירדן ובדרום לבנון.