מלחמה בעזה

ישראל נמצאת במומנטום חיובי במלחמה בעזה. במישור הצבאי – מערכת הביטחון רושמת רצף של הישגים מבצעיים שהתחיל עם ההתקפה על מרחב רפיח וכלל את כיבוש ציר פילדלפי – עורק החמצן …

הוועדה תוכל להיות הזרז לבנייה מחודשת של האתוס הציוני של ישראל, ושל ריפוי חוליי המערכות המדינתיות של ישראל ברמה הביטחונית והחברתית לשנים רבות.

רקע: עוד משנות ה-80 של המאה הקודמת משתמשים הפלסטינים בציר פילדלפי כנתיב הברחות בין רצועת עזה למצרים. גם אז ישראל העמידה גדר גבול טכנולוגית כמגן נגד ההברחות, ולמרות זאת הוכנסו …

בלתי נתפס שגם אחרי ה־7 באוקטובר ממשיכים גבולותיה של ישראל – בצפון, בדרום ובקו התפר – להיות פרוצים לכל עבר

תחת פיקודם של נדב ארגמן ורונן בר, הפך שב”כ מארגון מבוסס מודיעין אנושי לארגון שעיקרו טכנולוגיה. “תמו ימי המרגלים של יהושע בן נון”, אמרו אז בצמרת הארגון. אלא שלצד כל אלה היתה גם תקלה חמורה יותר, שראש השירות הבא יצטרך לתקן בהקדם.

התפיסה הצה”לית של סיכול בכירים, הסתמכות על טכנולוגיה והימנעות מהכרעת האויב, כשלה בשבעה באוקטובר. את “לוחמת הכורסא” צריך להחליף בניצחון.

צה”ל מתקשה להתמודד עם הכנסת נשק מהגבול המזרחי לתוך השטחים הפלסטיניים. עסקה שבמסגרתה ישוחררו מחבלים “כבדים” עלולה עוד יותר לערער את המצב בשטח.

עיקרי העמדה שליטה ישראלית בציר פילדלפי נדרשת לשם השגתן של שתיים ממטרות המלחמה: שלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ומניעת הפיכתה של עזה לבסיס טרור בעתיד. ויתור על השליטה בציר …

במקום ליזום את הסרת האיומים במלחמת מנע, צה”ל הוסיף חטא על פשע והחליף את דוקטרינת ההכרעה המהירה שלו בדוקטרינה פוסט־מודרנית מצוצה מהאצבע.

עסקת שליט אפשרה שחרור של אלף אסירים קשים, שגבו מישראל מחיר דמים כבד. ההנחה המתחייבת היא שעסקה כיום תוביל לתוצאות דומות.