מלחמה בעזה

התחקיר שהתפרסם בסוף השבוע האחרון מבודד את זירת בארי מהמערכה כולה. בכך הוא גורם עוול לדרג הלוחם, שהגיע ברובו באופן וולנטרי ופעל כמיטב יכולתו בתוך כאוס, חוסר אונים ואי-בהירות.

ההישג המודיעיני הישראלי מעמיד במבוכה את חמאס, מעביר לסינוואר ועמיתיו מסר ברור על מגמת פניה של ישראל ומשרת גם את המאמץ לשחרור החטופים • עכשיו זה ממש לא הרגע להוריד את הרגל מהגז.

כל ההסדרים הבין-לאומיים למניעת התחמשות בעזה נחלו כישלון חרוץ ואין סיבה להניח שהתוצאה הפעם תהיה שונה • אסור לנו להחמיץ זאת אם צריך להרחיב את הציר ולבצע עבודות הנדסיות לשיפור ההגנה על כוחותינו – זה הזמן לכך.

שלוש אסטרטגיות עומדות בפני מקבלי ההחלטות, אך רק אחת מהן מתכתבת עם תיאום הציפיות שבוצע עם הציבור בתחילת המלחמה • אם יש שינוי במטרות המלחמה, כדאי שתתקבל החלטה – ריצה בשלושה נתיבים במקביל לא תוביל אותנו לשום מקום.

עיקרי הדברים על פי פרסום, הפרקליטה הצבאית הראשית (“הפצ”רית”) הטילה מגבלה על היכולת לחסל מחבלים שאינם מזוהים כחברי חמאס או ג’יהאד אסלאמי (“גא”פ”). האיסור אף הורחב למניעת פגיעה מכוונת בחברי …

על ישראל לשקול בקפידה את צעדיה הבאים, כדי להבטיח את ביטחונה הלאומי לטווח הארוך.

כל עוד לא הושגו מטרות המלחמה ולא גובשה עסקה לשחרור החטופים בפרמטרים שהוגדרו, אין סיבה להפחית את הלחץ על חמאס.

יש לגדוע את תהליך העזתיזציה ולפעול באגרסיביות נגד תשתיות הטרור ביו”ש בלי להתחשב ברשות הפלסטינית או בגורמים בינ”ל.

המחלוקת בתוך הצמרת המדינית-ביטחונית בסוגיות הקשורות למלחמה בעזה היא הזדמנות לחזק את ביטחוננו, לא רק בצדקת המלחמה אלא גם בדרך שבה היא מבוצעת.

התחלה טובה תהיה לסרב בנימוס לכל ההצעות האמריקניות להפסקת הלחימה – עד להשגת מטרותיה.