מלחמה בעזה

על ישראל לצאת כעת לקרב בלימה על האינטרסים החשובים ביותר שלה ברצועה • ויתורים יובילו להשלכות חמורות על האזור כולו.

ניסיון ליצור מציאות חדשה באמצעות קיצורי דרך עלול להוביל להשתלטות מחודשת של חמאס על המערכת הפלסטינית – ולא רק בעזה • וכן, צבא יכול לנצח גם בלי הגדרת סיום מדינית.

ניהול המלחמה של ישראל ברצועת עזה לקה בשורה של שגיאות קשות, שתוצאתן היא שמלחמה שיכלה להיגמר בתוך חודשים ספורים בהכרעה ברורה לטובת ישראל ממשיכה ומתארכת.

כדי להגיע  ל"יום שאחרי" יש להאיץ את קצב הלחימה ולהגביר את העוצמה.

"שבעה וחצי חודשים אחרי הטבח ואנשים כבר שכחו שחמאס יצא למתקפת הטרור הזו נגד ישראל ולקח חטופים. אני לא שכחתי ולא אשכח" – כך הצהיר הנשיא ג'ו ביידן בוושינגטון, יומיים …

בינתיים ממשל ביידן כובל את ידיה של ישראל מלפעול • כשמלאכתו נעשית בידי אחרים, כל שנותר לסינוואר הוא להמשיך להתעקש, למשוך זמן ולבסס מחדש את משילותו.

צה"ל חייב להיות מוכן ללחימה בלתי פוסקת בעשור הקרוב, מה שיצריך מנהיגות צבאית חדשה (והרבה כסף).

יש לפעול ברפיח בעצימות גבוהה כדי להפחית את הסיכונים לכוחותינו ולהשיג את כל היעדים.

בירושלים חייבים להשתחרר מהפרדיגמות האסטרטגיות המיושנות ומהמגבלות הדיפלומטיות הבלתי אפשריות ששלטו עד ל-7 באוקטובר וה-14 באפריל.

בהתבוננות עתידית לאחור תיראה המלחמה הזו כקרב אדירים בין כוחות האופל לכוחות האור. באופן זה יש להבין את גודל תפקידה וייעודה של ישראל עבור העולם החופשי.