מלחמה בעזה

כדי להגיע  ל"יום שאחרי" יש להאיץ את קצב הלחימה ולהגביר את העוצמה.

"שבעה וחצי חודשים אחרי הטבח ואנשים כבר שכחו שחמאס יצא למתקפת הטרור הזו נגד ישראל ולקח חטופים. אני לא שכחתי ולא אשכח" – כך הצהיר הנשיא ג'ו ביידן בוושינגטון, יומיים …

בינתיים ממשל ביידן כובל את ידיה של ישראל מלפעול • כשמלאכתו נעשית בידי אחרים, כל שנותר לסינוואר הוא להמשיך להתעקש, למשוך זמן ולבסס מחדש את משילותו.

צה"ל חייב להיות מוכן ללחימה בלתי פוסקת בעשור הקרוב, מה שיצריך מנהיגות צבאית חדשה (והרבה כסף).

יש לפעול ברפיח בעצימות גבוהה כדי להפחית את הסיכונים לכוחותינו ולהשיג את כל היעדים.

בירושלים חייבים להשתחרר מהפרדיגמות האסטרטגיות המיושנות ומהמגבלות הדיפלומטיות הבלתי אפשריות ששלטו עד ל-7 באוקטובר וה-14 באפריל.

בהתבוננות עתידית לאחור תיראה המלחמה הזו כקרב אדירים בין כוחות האופל לכוחות האור. באופן זה יש להבין את גודל תפקידה וייעודה של ישראל עבור העולם החופשי.

ירושלים אינה יכולה להתעלם ממלחמת המלקחיים של איראן בישראל, כשזו מקיפה את ישראל ב"טבעת אש" חונקת ומבקשת להחליש ולהשמיד את ישראל.

בעקבות פרסום דו"ח IPC[1] בנושא המשבר ההומניטרי ברצועת עזה פרסמה מנהלת התיאום והקישור במשרד הביטחון (מתפ"ש) מסמך תגובה מפורט על אודות הכשלים של הדו"ח והטעיית הציבור שנעשתה בו. לטענת מתפ"ש …

משמעויות נתוני סקר מרץ 2024 של ח'ליל א-שקאקי.