אסטרטגיה לאומית לביטחון פנים

ישראל נדרשת לטפל באיומים קיומיים, אך גם לא להזניח איומים שלא בהכרח עלולים להשמיד את המדינה | אם לא נטפל בטרור ביו"ש כעת, בעתיד הלא רחוק אנו עלולים לראות מחבלים מתאבדים בערי המרכז.

סיבות רבות הציתו את רצון הפלשתינים לחדש את דפוסי הפעולה הללו • ביחס לאמצעי ההרתעה לא נכון יהיה להפעילם בהדרגה, אלא להתחיל מיד בעוצמה: כולל הריסות בתים, גירוש, חילוט נכסים ומעצר והענשת סייענים שמעסיקים או מסיעים שב"חים.

בשל הסיכון הביטחוני – יש להמשיך במדיניות איסור הכניסה, לצד מאבק עיקש ונחוש בשוהים הבלתי חוקיים, תוך בחינת הגדלת ההיתרים.

צה"ל זקוק לרמטכ"ל כמו לסקוב: מפקד מהשורה, לא "נסיך" יוצא יחידות מיוחדות, קצין משכיל צבאית שישקם מהר את הדרג המתמרן-מסתער • יש מופת פיקודי כזה – בשירות המילואים.

אירועי רחוב עזה וקיסריה מהווים קריאת השכמה לשב"כ ולמערכת הביטחון. עליהם לנתח את האירועים מתוך ההנחה שהייתה כאן כוונה לפגוע בראש הממשלה או בסמל שלטון, ולפעול בנחישות כדי לאתר את ההתארגנות.

בעיצומה של מלחמה רב-זירתית קשה שישראל מנהלת עם אויביה, מחייב לחרוג מהמדיניות הנוהגת ולהפעיל אמצעי-הרתעה שעד כה לא נעשה בהם שימוש נגד אזרחים ישראליים.

קשרים לגורמים פרו-איראניים, התחברות לראשי התנועה האסלאמית וכלי נשק למכביר: כל האמצעים מצויים בידי גורמים עברייניים בחברה הערבית, ומעבר שלהם לפעילות טרור יכול להיות מהיר מאוד.

על אף התחושה של הסלמה בפיגועים ביו"ש, הנתונים היבשים טרם מלמדים על גידול כמותי במספר הפיגועים ונרצחי הטרור. החשש הגדול – מעורבות גוברת של פעילי פתח בטרור ועידוד איראני לפיגועי התאבדות.

חיוני לתאם את המערכה עם כוחות הרש"פ ועם ירדן, כדי לצמצם את סבל האזרחים ולמנוע משבר הומניטרי וביקורת בינ"ל • חשוב לנהלה בזריזות מבצעית גבוהה.

ממצאי הסקר הם תמרור אזהרה בוהק ומטריד. אובדן האמון ברמטכ"ל מובהק, ולכן חמור במיוחד. לזה מצטרפים סקרים אחרונים של כלל הציבור המצביעים על שבר אמון ברמטכ"ל. לפיכך, חובה על הרמטכ"ל …