הזירה הבין לאומית

עם תום מלחמת חרבות ברזל תוכל ישראל לחזק את מערכת יחסיה עם אירופה, כדי לשפר משמעותית את מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית.

הביקור של ראש ממשלת יפן השבוע בארה"ב, הראשון מזה תשע שנים, מהווה צעד נוסף להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין יפן לבין ארה"ב, ועיצוב הארכיטקטורה באינדו-פסיפיק מול האתגרים במרחב, ובראשם סין. …

לישראל אסור לחזור ל-6 באוקטובר! היא אינה יכולה לאפשר לאיראן לכתר אותה בטבעת אש מתהדקת, ותחת כתר של איום בלתי נסבל שפועל תחת פוטנציאל של מטריה גרעינית.

ההיסוס והריסון של האמריקנים מבטאים חולשה • מדובר בזריקת עידוד לאיראן ולכל ציר ההתנגדות בהובלתה, ובכלל זה חמאס, כמו גם לאסלאם הרדיקלי במלחמתו נגד העולם החופשי.

על ישראל להכיר בכך שארה"ב רואה ב"יחסים המיוחדים" עימה מסגרת המעניקה לה "זכות" למעורבות חריגה בעיצוב מדיניותה של ישראל בסוגיות מדיניות ופנימיות.

רוסיה תוסיף לסבול מאיום הטרור ובמקביל – ההתמקדות באוקראינה דוחפת להעמקת קשרי רוסיה עם איראן וקוריאה הצפונית. שתי מגמות אלה מדגישות את הצורך בשינוי מדיניות ישראל מול רוסיה.

ישראל, כך נראה, מנצלת את מרחב התמרון המשמעותי שיש לה מול חוסר הרצון באיראן להיגרר ללחימה עזה • עם זאת, ייתכן שטהרן תנסה להשיב את כבודה באמצעות פגיעה שוות משקל למכה הקשה שחטפה.

על ישראל להבהיר לרוסיה כי פגיעה באינטרסים צבאיים-אסטרטגיים חיוניים לישראל תביא לפגיעה באינטרסים חיוניים רוסיים במזרח התיכון.

האווירה הארסית כלפי ישראל, שמייצגת את הרוע המוחלט ומואשמת כי היא מבצעת רצח עם רק גוברת • היהודים בניכר עומדים בחזית המערכה, חשופים וללא כל הגנה – החשש לרכושם ולחייהם הוא אמיתי.

כיצד צריכה ממשלת ישראל להתייחס לקטאר בתקופת שעד סיום המלחמה והחזרת החטופים?