מלחמה בעזה

בשטח עזה אל תיתנו פרס לרוצחים: הסכנה המסתמנת היא שישראל תחזור למתכונת ה"סבבים" מול הפלשתינים, למרות היקף הלחימה חסר התקדים • שטח אינו לב הסכסוך במזרח התיכון אלא קיומה של מדינה יהודית באזור, ולכן התנאי לשלום הוא שהפלשתינים יכירו בה ויפסיקו את מלחמתם בציונות.

את היעד הביטחוני האסטרטגי שישראל צריכה להשיג ברצועת עזה ניתן להגדיר במילה אחת: פֵּרוּז. לאור המציאות והמגמות בצפון השומרון, נכון לתכנן ולפעול בגישה זו גם שם.

הסכם הפסקת האש יוצר רגשות מעורבים בישראל מול תחושת הישג בחמאס ובקרב אויבי ישראל והמערב, אבל התמונה הרחבה יותר מורכבת – ועשויה להשתנות בעתיד לטובה • דבר אחד ברור: בזירה הפלסטינית ניאלץ להתמודד עם איומים חדשים ורדיקליזציה איסלאמית גוברת.

השאלה המכרעת היא האם יש בהנהגה הנוכחית את היכולת האומץ והמעוף להפוך את המחדל להזדמנות. לצלוח את התעלה.

איך ישפיע ההסכם עם חמאס על ההרתעה, מה המחירים הכבדים שישראל תשלם והאם אכן נוכל לחזור להילחם בעזה. ראש המל"ל לשעבר מנסה לעשות סדר.

אין בישראל מי שלא משתוקק לשובם של החטופים כשם שאין מי שאינו רוצה בהשמדתו של ארגון הטרור המפלצתי. הכרעה במתח שבין שני היעדים היא בבחינת "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי". כל החלטה שתקבל הממשלה ביחס לעסקה המתגבשת היא לגיטימית ובלבד שלא נסמא את עינינו מלראות את מחיריה והשלכותיה.

רבים מהתומכים בעסקת החטופים מתעלמים מהמחיר שאנו עלולים לשלם – וניסיון העבר מוכיח שאכן נשלם – בתמורה לשחרורם.

בניגוד להנחה הרווחת, אנו מעריכים שבעתיד הנראה לעין, רצועת עזה לא תוכל להיות ישות מתפקדת ושוחרת יציבות ושלום. לכן חשוב לבחון אלו חלופות עומדות בפני ישראל להתמודדות עם מציאות כזו. …

גם לאחר ההישגים המרשימים של צה"ל, ניתן להעריך כי לארגון הטרור נותרו עוד קילומטרים של מנהרות שטרם טופלו, אמצעי לחימה ואולי אף יכולת ייצור של פצצות ונשק.

יש לזכור שמתחילת המאה צה"ל נבנה, הוכן ואומן לפעול בניגוד לעקרונות המלחמה, לכלליה ולתפיסת ההגנה הלאומית • לפיכך, מחדלים בכל דרגי הפיקוד היו בלתי נמנעים.