מלחמה בעזה

בסרט הזה כבר היינו • בחסות "הוועדה המנהלת" חמאס ישקם את כוחו הצבאי ברצועה וימשוך בחוטים בעזה וביו"ש • על ישראל להבהיר כי לא תתפשר על דרישתה לפירוז הרצועה מיכולות צבאיות בנוסף למיטוט שלטון חמאס – ולא במקומו.

זמן רב יושבת ישראל, שאחריותה להחזיר את החטופים הביתה ולדאוג לשלומם של יתר תושבי עוטף עזה, על המדוכה, ולא מכריעה לאן פניה. יהיה אשר יהיה הקו המדיני והצבאי שבו תבחר הממשלה, היא צריכה לפסוע בו כעת.

לכולם ברור כי החטופים הם הקלף החזק שנותר בידי חמאס כדי להבטיח את הפסקת המלחמה • השאלה היחידה שריחפה כל העת הייתה באיזו שלב הוא ימשוך את בלם היד.

למרות הפגיעה בחמאס, ההכרזות על ניצחון הן מוקדמות ומסוכנות. הכרעה אמיתית תושג רק כשחמאס יחדל להיות איום אסטרטגי, ישחרר את החטופים ויאבד שליטה. כרגע, הוא עדיין רחוק מכך.

פרופ' קובי מיכאל: בהיעדר שיקום יתבררו השלכות בעייתיות ומורכבות, הן בהתייחס לישראל והן בהתייחס לשחקנים אחרים והיציבות באזור. בשלב מסוים תחייב אחריות ישראלית להספקת הסיוע ההומניטרי ותייצר בהכרח חיכוך מתמשך …

את היעד הביטחוני האסטרטגי שישראל צריכה להשיג ברצועת עזה ניתן להגדיר במילה אחת: פֵּרוּז. לאור המציאות והמגמות בצפון השומרון, נכון לתכנן ולפעול בגישה זו גם שם.

בשטח עזה אל תיתנו פרס לרוצחים: הסכנה המסתמנת היא שישראל תחזור למתכונת ה"סבבים" מול הפלשתינים, למרות היקף הלחימה חסר התקדים • שטח אינו לב הסכסוך במזרח התיכון אלא קיומה של מדינה יהודית באזור, ולכן התנאי לשלום הוא שהפלשתינים יכירו בה ויפסיקו את מלחמתם בציונות.

הסכם הפסקת האש יוצר רגשות מעורבים בישראל מול תחושת הישג בחמאס ובקרב אויבי ישראל והמערב, אבל התמונה הרחבה יותר מורכבת – ועשויה להשתנות בעתיד לטובה • דבר אחד ברור: בזירה הפלסטינית ניאלץ להתמודד עם איומים חדשים ורדיקליזציה איסלאמית גוברת.

השאלה המכרעת היא האם יש בהנהגה הנוכחית את היכולת האומץ והמעוף להפוך את המחדל להזדמנות. לצלוח את התעלה.

איך ישפיע ההסכם עם חמאס על ההרתעה, מה המחירים הכבדים שישראל תשלם והאם אכן נוכל לחזור להילחם בעזה. ראש המל"ל לשעבר מנסה לעשות סדר.