-
החיסולים רבי רושם טובים רק כמכת פתיחה למהלך נרחב יותר • הגיעה העת להעביר את מרב תשומת הלב – ולהתמקד בזירה המרכזית.
-
ישראל איבדה בעשורים האחרונים את יכולתה הצבאית לממש את מדיניות הביטחון ההגנתית־התקפית, שעיקרה הוא הסרת איומים עליה בעודם באיבם "מחוץ לגדר".
-
ישראל נמצאת במומנטום חיובי במלחמה בעזה. במישור הצבאי – מערכת הביטחון רושמת רצף של הישגים מבצעיים שהתחיל עם ההתקפה על מרחב רפיח וכלל את כיבוש ציר פילדלפי – עורק החמצן …
-
הוועדה תוכל להיות הזרז לבנייה מחודשת של האתוס הציוני של ישראל, ושל ריפוי חוליי המערכות המדינתיות של ישראל ברמה הביטחונית והחברתית לשנים רבות.
-
רקע: עוד משנות ה-80 של המאה הקודמת משתמשים הפלסטינים בציר פילדלפי כנתיב הברחות בין רצועת עזה למצרים. גם אז ישראל העמידה גדר גבול טכנולוגית כמגן נגד ההברחות, ולמרות זאת הוכנסו …
-
בלתי נתפס שגם אחרי ה־7 באוקטובר ממשיכים גבולותיה של ישראל – בצפון, בדרום ובקו התפר – להיות פרוצים לכל עבר
-
תחת פיקודם של נדב ארגמן ורונן בר, הפך שב"כ מארגון מבוסס מודיעין אנושי לארגון שעיקרו טכנולוגיה. "תמו ימי המרגלים של יהושע בן נון", אמרו אז בצמרת הארגון. אלא שלצד כל אלה היתה גם תקלה חמורה יותר, שראש השירות הבא יצטרך לתקן בהקדם.
-
התפיסה הצה"לית של סיכול בכירים, הסתמכות על טכנולוגיה והימנעות מהכרעת האויב, כשלה בשבעה באוקטובר. את "לוחמת הכורסא" צריך להחליף בניצחון.
-
צה"ל מתקשה להתמודד עם הכנסת נשק מהגבול המזרחי לתוך השטחים הפלסטיניים. עסקה שבמסגרתה ישוחררו מחבלים "כבדים" עלולה עוד יותר לערער את המצב בשטח.
-
עיקרי העמדה שליטה ישראלית בציר פילדלפי נדרשת לשם השגתן של שתיים ממטרות המלחמה: שלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ומניעת הפיכתה של עזה לבסיס טרור בעתיד. ויתור על השליטה בציר …