“הנאמנות להתנגדות” – הסיעה של חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני

חיזבאללה פעיל במערכת הפוליטית בלבנון מאז שנת 1992. בפעם הראשונה שסיעתו, “הנאמנות להתנגדות”, התמודדה לפרלמנט, היא זכתה בשמונה מושבים, וארבעה נציגים עצמאיים נוספים רצו כחלק מסיעתה. בבחירות לאחר מכן, בשנת 1996, זכה חיזבאללה בשבעה מושבים ובעוד שני נציגים עצמאיים. בבחירות בשנת 2000, לאחר הנסיגה הישראלית מלבנון, זכתה סיעת “הנאמנות להתנגדות” בעשרה מושבים, ושניים נוספים של נציגים עצמאיים.

בחירות 2005 היו משמעותיות מאוד בדרכו הפוליטית של חיזבאללה. הן התקיימו לאחר הרצח של ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי, שהביא אחריו את “מהפכת הארזים”. בעקבות המהפכה פורקה הממשלה הפרו-סורית בלבנון, ובבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה חיזבאללה ב-14 מושבים בפרלמנט. בשנה זו גיבש חיזבאללה את ברית 8 במרץ יחד עם מפלגות נוספות כמו “אמל” השיעית, מפלגת “הזרם הלאומי החופשי” הנוצרית ומפלגות נוספות. שנת 2005 הייתה גם השנה הראשונה שבה כיהנו חברי סיעת “הנאמנות להתנגדות” בתפקידי שרים בממשלה. במערכות הבחירות הבאות זכה חיזבאללה במספר מושבים הנע בין 8 ל-13. נציגיו כיהנו כשרים במשרדי העבודה, האנרגיה והמים, החקלאות ועוד. 

מעורבות חיזבאללה במערכת הממשלתית והמדינתית בלבנון

חיזבאללה נהנה ממעמד מיוחד בלבנון. מצד אחד הוא ארגון טרור חמוש, ומצד שני נחשב לשחקן פוליטי לגיטימי. כוחו הצבאי גדול ומשמעותי, ולכן ייתכן שהיה יכול להשתלט על לבנון בכוח, אבל המצב הנוכחי של סמכות ולגיטימציה ציבורית ללא אחריות משרת אותו נאמנה.

חיזבאללה הוא חלק מהמערכת הפוליטית הארצית והמוניציפלית בלבנון, ושרים מטעמו מכהנים בממשלה. אחיזתו במוקדי הכוח מאפשרת לו לנצל את הסמכויות והתקציבים לצרכיו. בנוסף, הוא מוביל את ברית 8 במרץ יחד עם מפלגות נוספות בפרלמנט ובממשלה, וכך מעצים את כוחו ואת השפעתו על קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות בלבנון.

עם זאת, יש לציין כי חיזבאללה וסיעתו אינם הגורמים הפוליטיים היחידים שרואים במשרדי הממשלה בלבנון מקור הכנסה ומימוש אינטרסים פוטנציאלי. כך פועלות גם המפלגות האחרות, וזו אחת הסיבות לכך שהמערכת הפוליטית בלבנון נחשבת מושחתת מאוד.

חלק 3: הביקורת הציבורית על חיזבאללה בלבנון

רקע והקדמה

מאז שחיזבאללה החליט לגרור את לבנון לתוך מלחמת “חרבות ברזל” ב-8 באוקטובר, הביקורת כלפיו בתוך המדינה הולכת וגוברת. בזמן שארגון הטרור השיעי מנסה לצייר את עצמו כ”מגן לבנון”, הוא מביא להרס רב בדרום המדינה. רבים מתושבי אזור זה נעקרו מבתיהם. אגב כך, חיזבאללה מרע את מצבה הגרוע גם כך של לבנון, וכזכור, עוד לפני המלחמה הייתה זו מדינה שנקלעה לתוך משבר פוליטי וכלכלי שממנו לא הצליחה להתאושש.

המלחמה נמשכת כבר כמעט שנה שלמה. נכון לתחילת חודש ספטמבר, למעלה מ-400 פעילי חיזבאללה נהרגו במלחמה. הפעיל הבכיר ביותר שחוסל עד כה הוא פואד שכר (“סיד מחסן”), ראש המערך האסטרטגי של ארגון חיזבאללה ויד ימינו של נצראללה בתכנון ובניהול המלחמה. בנוסף, כ-3,200 מבנים בדרום לבנון ניזוקו. הכפרים עיתא-אלשעב, כפר-כילא ובלידא ספגו את הנזק הרב ביותר. בה בעת, יש גם טענות לנזק גדול עוד יותר: בכנס שהתקיים בפריז במרץ 2024 טען עלי חמיה, שר העבודה הלבנוני המקורב לחיזבאללה, כי מאות יחידות דיור נהרסו כליל, ולמעלה מ-9,000 נהרסו באופן חלקי.

על פי נתונים של ארגון ההגירה הבינלאומי, למעלה מ-95 אלף בני אדם פונו מבתיהם בדרום לבנון. מדינת לבנון אינה דואגת לאזרחים המפונים ואינה מסייעת להם. יותר מ-80% מהם מתארחים אצל חברים או בני משפחה, 14% נוספים שוכרים בתים, ו-2% מתגוררים במקלטים קהילתיים. המשבר הכלכלי החמור שממנו סובלת לבנון והמחירים היקרים במדינה בוודאי אינם מקילים על המפונים ועל מי שמארח אותם.

יש עדויות שונות לגבי היקף הסיוע שחיזבאללה עצמו מעניק לאזרחי דרום לבנון בעקבות המלחמה. מצד אחד, אזרחים לבנונים טוענים כי ארגון הטרור השיעי העניק חבילות סיוע לחלק קטן בלבד ממשפחות המפונים, וכי המדינה אינה מעניקה סיוע מספק לטווח הקצר או הארוך. “אף אחד לא דפק בדלת שלנו ואף אחד לא שאל… כל אחד התמודד עם המצב שלו בעצמו”, העידה אזרחית לבנונית בשם לאמיא אבו-דלה. מנגד, עיתון “אלשרק אלאוסט” דיווח במרץ השנה כי חיזבאללה מסייע לרוב המוחלט של הלבנונים (כ-87 אלף בני אדם) שפונו מבתיהם, וכי העניק להם בין 100 ל-200 דולר כל חודש, ואף הציע להם דיור חלופי ואספקת מזון. 

התנגדות לחיזבאללה במערכת הפוליטית

המלחמה והשלכותיה עוררו ביקורת פומבית נרחבת על חיזבאללה, בעיקר עקב הטענה כי מדובר במלחמה שמשרתת את האינטרסים האיראניים, ולא נועדה להגן על לבנון עצמה – אף שהיא זו שמשלמת את מחירה.

אחד המבקרים החריפים של ארגון הטרור השיעי הוא יושב ראש מפלגת הכוחות הלבנונים, סמיר ג’עג’ע, שנחשב ממבקריה גם לפני המלחמה. כך למשל, ביוני 2021 התקיים כנס של מכון וושינגטון שעסק במשבר הפוליטי המתמשך בלבנון. ג’עג’ע התראיין בכנס וכינה את חיזבאללה “מיליציה מאפיוזית” שנתמכת על ידי איראן. הוא טען כי חיזבאללה משתמש באלימות והפחדה כדי שלא ייבחר נשיא ללבנון.

מאז תחילת המלחמה ג’עג’ע ממקד את הביקורת שלו בחיזבאללה בממד הדמוקרטי והפנים-פוליטי, וגם עוסק בממד הביטחוני. לדבריו, חיזבאללה פוגע בדמוקרטיה בלבנון ומחליט על גורלה מבלי שקיבל לכך את אמון העם או את הסכמת חברי הפרלמנט. “חיזבאללה פגע בדמוקרטיה הלבנונית ופתח במלחמה על דעתו”, הוא אמר. ג’עג’ע יצא גם נגד ממשלת לבנון, בטענה שהיא שותקת ואינה שולטת בנעשה במדינתה. לדבריו, “חלק מהלבנונים מפחדים מחיזבאללה ואינם רוצים להתעמת איתו”.

ג’עג’ע האשים את חיזבאללה שפעולותיו הצבאיות של ארגון הטרור מביאות לקריסת מוסדות המדינה ולהרג של מאות בני אדם, להרס של כפרים בדרום לבנון ולנזק כלכלי ישיר ועקיף שנאמד במיליארדים. לטענתו, אין ביכולתו של חיזבאללה להגן על המדינה. הפתרון של ג’עג’ע למצב הנוכחי הוא יישום החלטת 1701 – הסגת כוחות חיזבאללה ופריסת צבא לבנון בגבולה הדרומי של לבנון. פתרון זה צובר תאוצה בלבנון מאז תחילת המלחמה. ככל שעובר הזמן, יותר ויותר פוליטיקאים ואנשי ציבור במדינה מביעים בו תמיכה.

גם סַאמי אלגֻ’מַיל, יושב ראש מפלגת הפלנגות הנוצריות בפרלמנט הלבנוני, אינו חוסך ביקורת מארגון הטרור. ב-19 ביוני הצהיר נצראללה כי “אם תיכפה מלחמה על לבנון – אנו נילחם ללא כללים וגבולות”. הוא איים לתקוף גם את קפריסין אם תאפשר לישראל להשתמש בשדות התעופה שלה כדי לתקוף בלבנון. אלגֻ’מַיל הגיב לדבריו בחשבון ה-X שלו וכתב: “נאומו של נצראללה היום הוא עוד ניסיון להשתמש בדרום (לבנון) ולקשור אותו למאבקים ולמטרות שאין להם קשר ללבנון. הריבונות נחטפה, וזה הרס את לבנון ואת עתיד הדורות שיגדלו בה לעוד עשורים קדימה… הלבנונים מכל האזורים אינם מעוניינים במלחמות, הם רוצים רק לחיות”. בנוגע לאיומיו של נצראללה על קפריסין אמר חבר מפלגתו של אלגֻ’מַיל, אליאס חנכש, כי מזכ”ל חיזבאללה “מתעקש לא להשאיר ללבנון אף ידידה (בעולם)”. לטענתו, נצראללה החליט לפתוח במלחמה מול ישראל ולגרור את לבנון לתוכה.

הביקורת על חיזבאללה מגיעה גם מבכירים לשעבר במערכת הפוליטית הלבנונית. ביוני 2024 התראיין ראש הממשלה לשעבר פואד אלסניורה בעקבות איומי נצראללה על קפריסין והאשים את חיזבאללה בכך שהוא מהמר על גורלה של לבנון ומתעקש להמשיך לסכן אותה. החלטתו של נצראללה לאיים על קפריסין, מדינה החברה באיחוד האירופי, תביא לדברי אלסניורה “לסופה של מדינת לבנון”. לטענתו, נצראללה היה יכול להתקשר לראש ממשלת לבנון ולמצוא פתרון לבעיה, אבל הוא החליט במקום זאת לאיים על קפריסין במלחמה, בניגוד לאינטרס של לבנון.