-
לאחר שריכז את רוב כוח ההנהגה בחמאס בידיו, חושף סינוואר את ארגון הטרור לסיכונים משמעותיים שישראל יכולה לנצל לטובתה.
-
החודש נציין 19 שנה מאז ההתנתקות מרצועת עזה. השהייה של צה”ל שם עשויה למנוע מחמאס את המשך הברחות הנשק. מנגד, ההסתמכות בעבר על הסדרים בינלאומיים או על אמצעים טכנולוגיים לא הוכיחה את עצמה.
-
ישראל ניצבת איתן כמבצר האחרון של העולם החופשי בפני פלישת האסלאם הרדיקלי לרחובותיו. אם יצליחו כוחות הרשע שמובילה איראן לפרוץ את קו ההגנה האחרון הזה תקרוס הציביליזציה וספק אם יעמוד לה מושיע.
-
ארה”ב תצטרך להפגין את עמידתה האיתנה לצד ישראל במערכה הנוכחית, האופן שבו תפגין ארה”ב את עוצמתה אל מול איראן, החות’ים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק, חמאס, חיזבאללה, וכמובן רוסיה וסין.
-
איראן וישראל אינן נאבקות רק באמצעים צבאיים, אלא גם מתמודדות זו מול זו בזירה המדינית. מות הנשיא בטהרן, פרישת ביידן וחיסול הנייה יכולים לעצב את המערכת המדינית בתקופה הקרובה.
-
ארה”ב דוחפת לגיבוש נוסחה שתמנע תגובה איראנית, תוביל להפסקת אש כללית, לשחרור חטופים ולהסדר בצפון • לא בטוח שזה תואם את התוכניות בטהרן או את הצרכים הביטחוניים של ישראל
-
מאחר שהצבא שינה את דוקטרינת ההכרעה ואת היכולת להכריע, המדינאי לא יכול לממש את מדיניות הסרת האיומים מחוץ לגדר במלחמת מנע מוקדמת, גם אם היה רוצה.
-
-
בחודש שעבר קמה ממשלה חדשה בקהיר, שממשיכה את הקו של התקרבות למעצמות האיסלאמיות. מה המשמעות מבחינת ישראל, שכבר נקלעה לעימות פומבי מול ממשל א-סיסי בסוגיית רפיח וציר פילדלפי?
-
סינוואר הוא בחירה משונה לראש הלשכה המדינית של חמאס: הוא לא הוזכר כמועמד, ויהיה לו קשה להנהיג כשהוא ספון במנהרה. אלא שדווקא כעת גדלים סיכוייו לקדם עסקת חטופים, וייתכן שמצרים היא שדחפה מאחורי הקלעים למינויו. הבעיה: הקידום שקיבל גם מקרב אותו לתמונת ניצחון.