כל הפרסומים

ההנחה שצה”ל יוכל לשוב ולהשתלט על ציר פילדלפי, גם במקרה של הסכם, כדי לסכל הברחות – לא עומדת במבחן ההיסטורי • כל הסדר שלא כולל נוכחות ישראלית בציר יקשה מאוד להבטיח לתושבי העוטף שניתן יהיה למנוע איומי טרור מהרצועה • הנוסחה שתשיב את החטופים עדיין תלויה בחמאס, והמחיר הגבוה שיספוג בהחזקתם.

לאחר התפוצצות המטען בשכונת התקווה נשאלת השאלה – האם אירוע זה מבשר את חזרתו של טרור המתאבדים לשגרת חיינו? • כדי למנוע היווצרותו של גל טרור מסוג זה, נדרש יישומם המיידי של הלקחים שישראל הפיקה לאחר גלי הפיגועים בעבר • בין היתר, יש להדק את ההגנה וסכירת הפרצות במרחב התפר, ולהגביר את הקצב והעוצמה בפעולות היזומות בערים ובמחנות הפליטים, לצד שורת צעדים נוספים.

ההתמודדות עם מנהיג חמאס היא לא רק מאבק צבאי, אלא גם מערכה על התודעה והלגיטימציה. ככל שנצליח לחשוף את האמת מאחורי הנהגתו ההרסנית, כך נתקרב ליום שבו תושבי עזה עצמם יבינו כי דרכו מובילה רק לאסון.

אסטרטגיית ה”תחזיקו אותי” שהופעלה בתחכום רב ב-1973 בידי סאדאת מופעלת שוב היום על ידי חמינאי ונסראללה.

על בית הדין הבין לאומי לצדק, על פלורליזם במשפט הבין לאומי ועל מלחמת לבנון השלישית.

מידת השליטה בציר פילדלפי תכתיב לא כמה זמן יידרש לאויבינו כדי לשוב ולאיים עלינו, אלא את סוג הסיכונים שאיתם נתמודד. הנכונות לדון בהסדרים חלופיים נוסכת בחמאס את התקווה כי בשוך הקרבות, רצועת עזה תחזור להתנהל כמו ב-6 אוקטובר. אסור לשחק לידיים שלו

יש צורך קריטי בחיזוק הקיימוּת הביטחונית של ישראל, קרי, בהבטחת זמינותם של האמצעים הנחוצים – ובכלל זה מצבת הכוחות הנחוצה וכן הכלים והמתכלים הצבאיים הנחוצים – כדי להשיג את יעדי האסטרטגיה הצבאית הלאומית עד תומם.

שחרור חטופים המוחזקים בעזה הוא אולי הדבר ההומניטרי והמוסרי ביותר שנדרש אך הוא גם עלול להיות הדבר המסוכן והאסוני ביותר שישראל יכולה לעשות.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לסיים את המלחמה כשהרושם שיתקבע מכך הוא שאין ביכולתה למוטט את חמאס • מבלי לזלזל במאמצים הדיפלומטיים, מוצע להמשיך ולהשקיע את עיקר המאמצים בחיזוק המוכנות בהגנה ובהתקפה.

בשבוע הבא יתקיים באנקרה סבב מו”מ נוסף בין שתי המדינות האפריקניות, שהסתכסכו על רקע ההסכם שחתמה אדיס-אבבה עם המדינה הבדלנית סומלילנד. ומה הקשר לחות’ים?