כל הפרסומים

חיסולו של סינואר מספק לישראל הזדמנויות חשובות, אך המלחמה בחמאס לא תמה והיא גם לא מתוחמת לגבולות עזה בלבד • על ישראל להמשיך ולסמן לעולם המערבי את הדרך להתמודד עם זרועות התמנון של איראן.

עתה תיתכנה שתי אפשרויות סותרות – האחת היא שהמבוכה והבלבול יאיצו במפקדים הזוטרים יותר להגמיש עמדות בכיוון של עסקת לשחרור החטופים וסיום המלחמה • האפשרות האחרת היא, שהזעם והתסכול יולידו רגשות נקם, שיובילו לפגיעה בחטופים החיים, או בחלקם.

פגיעה בנכסים אסטרטגיים, הנחת מוקשים, ניתוק כבלי תקשורת ומתקפות על ספינות: כלים אוטונומיים תת-ימיים מייצרים שלל אפשרויות ואיומים, וישראל צריכה להיערך לכך.

עבור אויבינו, המלחמה היא על הרוח, האמונה והייעוד. במלחמה כזו לא מנצחים רק בסיכולים ממוקדים והרס תשתיות.

הפגיעה הקשה בחמאס עלולה לחזק את הקולות בטהרן הקוראים לייצר נשק גרעיני, שכן במשטר מזהים שחיקה בכושר ההרתעה מול ישראל • מהצד השני, אם חמאס חו"ל בראשות משעל יתבסס בהנהגה במקום סינוואר, הדבר עלול לפגוע ביחסי הארגון עם טהרן • על ישראל להפנים את הפער בינה לבין אויביה בציר ההתנגדות – ולהיערך למלחמה ארוכה ועיקשת.

חיסולו של יחיא סינוואר הביא את חמאס להיות במצב הקשה ביותר בכל תולדותיה. על ישראל לשמור על הריק שנוצר בארגון ולוודא כי הוא יועמק ולא יתמלא לעולם. על כן, אין להשאיר בחיים אף אחד מחברי הנהגת חמאס.

בנקודת הזמן הנוכחית, ראוי לחשוב דווקא על האתגר הזה כעל הזדמנות, ולפעול לשינוי אסטרטגי מקיף, גם ברצועת עזה וגם בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון.

בעיצומה של מלחמה רב-זירתית קשה שישראל מנהלת עם אויביה, מחייב לחרוג מהמדיניות הנוהגת ולהפעיל אמצעי-הרתעה שעד כה לא נעשה בהם שימוש נגד אזרחים ישראליים.

כדי למצות את הסיכויים לממש הישגים פוטנציאליים של ישראל חשוב להעמיק את השיח עם ארה"ב ולא להתייחס לתקיפה באיראן כאל אירוע חד־פעמי • לפי עקרונות המלחמה, יש לנקוט מדיניות של ניצול הצלחה ודבקות במשימה לאור המטרה.

ישראל חייבת לנצל את ההזדמנות לחולל שינוי יסודי בשתי הזירות, למרות הלחץ שמפעילה ארה"ב • המדינה גם מוכרחה לפעול באמצעי הרתעה נחושים נגד מחבלים ערבים־ישראלים.