כל הפרסומים

רבים מהתומכים בעסקת החטופים מתעלמים מהמחיר שאנו עלולים לשלם – וניסיון העבר מוכיח שאכן נשלם – בתמורה לשחרורם.

נפילת משטרו של אסד וכניסת תורכיה לקרבת ישראל מחייבים מחשבה מחודשת על מהלכיה של ישראל.

תביעות הנשיא המיועד טראמפ בקשר לגרינלנד, קנדה ותעלת פנמה עשויות להעצים את תוקף תביעותיה של ישראל באשר ל"שטחים המוחזקים", ואיזורי החיץ ברצועת עזה, סוריה ולבנון.

הצהרת הנשיא האמריקני הנבחר איננה רק עוד ביטוי חשוב של הזדהות וסולידריות עם ישראל אלא התחייבות תחומה בזמן להשיג תוצאות. טראמפ מודע לכך שהישגיו במבחן הזה ישפיעו על מעמדו גם בהתמודדות עם האתגרים האחרים. ישראל צריכה להמליץ על הצעדים המעשיים למימוש האיום.

טראמפ יסיר את האזיקים מעל ידי ישראל מול חמאס ואיראן.

העבר הקולוניאליסטי ממשיך לרדוף את ארמון האליזה, והמושבות לשעבר באפריקה מסלקות את שאריות אחיזת צרפת בהן זו אחר זו, כל זאת בצל משבר פוליטי מתמשך במדינה | ובינתיים, כיצד יצליח מקרון לנווט את מדיניותו מול הממשל החדש בוושינגטון?

מתרבים הקולות בלבנון הקוראים לחיזבאללה להניח את נשקו ולהביא לכינון שלום ישראלי-לבנוני. מה המשמעויות עבורנו?

כשאני מסתכל בכדור הבדולח שלי על 2025 אני רואה מהלומה על איראן, עימות עם טורקיה, הסכם עם ערב הסעודית, המשך המחלוקת על (אי)גיוס חרדים, ומיסים גבוהים יותר.

חולשה אמריקאית, פיוס מול איראן ולחץ על ישראל – המורשת הכושלת של קרטר וביידן מסכנת את שלום העולם.

בעוד העולם בוחן את השלכותיה של ההפיכה הג'יהדיסטית בסוריה ואת הדרכים להתמודד עימה, חשוב גם להבין שאויב מובס הוא אויב מסוכן ביותר, וכי האיום האיראני עודנו שריר וקיים במרחב.