כל הפרסומים

לקראת ממשל טראמפ השני ובמהלכו, על ישראל יהיה להראות כי השותפות עימה היא לא רק מימוש של מחויבות ערכית בין בעלות ברית, החולקות תפיסה אידיאולוגית וערכים דומים – אלא גם השקעה כדאית לארצות הברית.

התקופה הקרובה עד לחילופי השלטון בארה”ב טומנים בחובם סיכונים רבים. מאידך, לישראל נוצרה הזדמנות ומרחב תמרון מדיני אפשרי שבו תוכל להגביר את הלחץ בלבנון ולמנף את הישגיה עוד יותר לאחר כניסתו של טראמפ.

החשש מפני צעדים שממשל ביידן יהיה עלול לנקוט בימים שנותרו לכהונתו, אם ישראל תסטה מהמסגרת המוסכמת ללחימה מובן, אך מחירו עלול להיות כבד מדי.

האמריקנים חוששים מזליגת טכנולוגיה מתקדמת לידי כוחות אויב, ולכן לא מוכרים לאבו-דאבי מטוסי F-35.

אפשר לצפות למערכת של קשרים אסטרטגיים בין ישראל וארצות הברית שכמותה לא ידעה מדינת ישראל אי פעם בעבר.

ניצחון טראמפ מאפשר לישראל לגבש אסטרטגיה מקיפה לפירוק מעמדו המרכזי של חזבאללה בלבנון • יש להשקיע משאבים ומאמצים כדי לשבור את הגרעין האיראני-לבנוני הזה, ולשחרר את לבנון מהשפעה ההרסנית שלו.

חשוב להידבר עם הרוסים על רקע יחסיהם עם איראן ושלוחותיה, אך יש הבדל מהותי בין דיאלוג וערוצי קשר, למתן תפקיד פורמלי בהסדרה בצפון. במקום גישה פייסנית כלפי הקרמלין, ראוי לנצל את הנסיבות הגאופוליטיות כדי לדאוג לאינטרסים של ישראל באמצעות הפעלת והקרנת כוח.

פרטים חדשים שמתפרסמים בתקשורת האיראנית והתימנית בצל המלחמה חושפים את עומק השת”פ הטרנס-לאומי בין חיזבאללה לחות’ים בהובלת איראן.

חולשה אינה מרתיעה אויבים ואינה מנצחת בבחירות. השימוש בלוחמה משפטית פועל כבומרנג. עמדות מדיניות אמיתיות כובשות את הציבור. ניסיון להיות הכול לכולם אינו עובד, ועוד. בכל הנושאים יש הקבלות רבות לפוליטיקה של ישראל.

כישלון המיגור של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית כאיום על הביטחון הלאומי של ישראל.