כל הפרסומים

סיבות רבות הציתו את רצון הפלשתינים לחדש את דפוסי הפעולה הללו • ביחס לאמצעי ההרתעה לא נכון יהיה להפעילם בהדרגה, אלא להתחיל מיד בעוצמה: כולל הריסות בתים, גירוש, חילוט נכסים ומעצר והענשת סייענים שמעסיקים או מסיעים שב"חים.

ההתמודדות עם מאמצי חיזבאללה להתחמש ולהתעצם מציבה אתגר ממשי לישראל על מפקדי צה"ל לדעת שישראל מוכנה להסתכן בהסלמה כתוצאה מתגובה נחושה, ובלבד שלא לחזור להכלה.

עם פתיחת כהונתו השנייה של טראמפ בבית הלבן, מתחים ישנים וחדשים בין ארה"ב לטורקיה עומדים במוקד היחסים, ולאלו עשויות להיות השלכות על ישראל בזירות השונות.

מה המשמעויות יש לכך על ישראל ?

בסרט הזה כבר היינו • בחסות "הוועדה המנהלת" חמאס ישקם את כוחו הצבאי ברצועה וימשוך בחוטים בעזה וביו"ש • על ישראל להבהיר כי לא תתפשר על דרישתה לפירוז הרצועה מיכולות צבאיות בנוסף למיטוט שלטון חמאס – ולא במקומו.

חוסר הוודאות לגבי תנאי המחיה בסוריה מקשה על מדינות היבשת לגבש מדיניות אחידה לפתרון בעיית הפליטים. הצעדים שנוקטות בינתיים ממשלות אירופה נועדו, לפי הטענה, בעיקר לריצוי הקהל הביתי.

במהלך הביקור המוצלח של ראש ממשלת הודו, מודי, בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ, נדונו שורה של סוגיות בילטרליות בין המדינות, החל ממסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני לעשור הקרוב, טכנולוגיות מתקדמות, אנרגיה, …

עם כניסתו המחודשת לבית הלבן, מתחים ישנים-חדשים עומדים במוקד היחסים בין טראמפ לארדואן. על אף שהשניים התגאו ב"חברות המקצועית" שלהם בעבר – הסוגייה הפלסטינית, הזירה הסורית וקשרי טורקיה-קטאר מהווים אקדח טעון, כשהקנה מופנה כלפינו.

יחסי הודו-ארה"ב ידעו עליות ומורדות, אך בשנים האחרונות יחסים אלה זכו להעמקה משמעותית בהתאמה למגמת התעצמותה של הודו בזירה הבינ"ל, וההכרה בוושינגטון כי הודו הינה שותפה אסטרטגית במאמצים להכיל את …

הכנסת המשאיות והדחפורים לעזה עלולה להכשיל את יוזמת נשיא ארה"ב לפינוי התושבים. היא מאפשרת למחבלים לנצל את הקו הדק שבין "פתרון הומניטרי" לשיקום הרצועה, וגרוע מכך – היא מחזקת את הנרטיב שחמאס מקדם: המלחמה תסתיים כמו הסבבים שלפניה, וארגון הטרור כאן כדי להישאר.