במשחק השחמט אותו מנהלת נגדנו איראן חמאס הוא פיון, חיזבאללה צריח ומתקני הגרעין הם המלכה. נראה כעת שאיראן החליטה להקריב את הפיון כדי להזיז את המלכה בתנועה ארוכה ומשמעותית קדימה. ישראל ספגה פגיעה אנושה בנפש, אולם לא פחות חמורה מהפגיעה בחיי אדם היא הפגיעה בתדמיתה כמדינה חזקה, מעצמה צבאית שאפשר לסמוך עליה. ההשלכות האסטרטגיות של פגיעה תדמיתית זו הן מרחיקות לכת. רק מדינות חזקות ובטוחות מושכות אהדה, רצון לשיתוף פעולה והתחשבות באינטרסים. מדינות מתקרבנות מושכות חמלה אך לא כבוד. כדי לשקם תדמית זו, התגובה של ישראל חייבת לעשות יותר מאשר להשיב על העוול עצמו. היא צריכה לעלות מדרגה ולהיות עוצמתית, דרמטית, מפתיעה, מרשימה וכמעט בלתי נתפסת. ישראל צריכה לסיים את המלחמה ביציבה אסטרטגית משופרת מאוד כתוצאה של יוזמה ותעוזה. ואם היא לא תעשה זאת, ענן הפגיעה יהפוך לאיום קיומי על החוסן הלאומי העתידי שלנו.
השמדת חמאס היא הכרח מציאות מובן מאליו, אבל זה לא מספיק. חיזבאללה מחזיקה את כולנו כבני ערובה. אנחנו יושבים בבתינו ומרגישים חופשיים, אבל אם יש דבר אחד שצריך ללמוד מאירועי שמחת תורה הוא שאסור לשבת בחיבוק ידיים כשעל הגבול יושבת מפלצת, מתחמשת ומתחמשת, ומכוונת עלינו את הטילים שלה. המלחמה עם חיזבאללה בוא תבוא, אי אפשר להתכחש לזה. ארגון הטרור היושב בלבנון הכין את ארסנל הטילים עבורנו ולא עבור אף אחד אחר. הוא רק מחכה לרגע המתאים להשתמש בו. אם נדמה לנו שמה שחמאס עולל לנו בחג האחרון הוא גרוע, ראוי לדעת שחיזבאללה מתכונן לאירוע גדול פי עשרה, ולא ייתכן שנרדם שוב בשמירה ונמתין שהוא יוציא זממו לפעול בעיתוי הנוח לו. ישראל מגויסת כעת בצורה שלא הייתה בהיסטוריה שלה, ואם היא לא תפעל עכשיו לא בטוח שהמוטיבציה להתגייס בעתיד תהיה דומה בהיקפה. המלחמה הזו צריכה להסתיים בהשמדת חמאס אבל גם איום חיזבאללה.
אולם מעל הכול עומד יציב האיום של הגרעין האיראני. כיבוש הרצועה ואף כיבוש דרום לבנון יהיו חסרי ערך אם בשעה שאנו מפנים את כל תשומת הלב שלנו למעגל הראשון, איראן תנצל את הרגע כדי לטובת פריצת דרך בפיתוח הפצצה. איראן קרובה יותר מאי פעם למטרתה זו, והדבר היחיד שמונע ממנה לדלג קדימה זה שני עשורים היא הידיעה שאם תעשה זאת ישראל תפעל נגדה. לכן, ישראל חייבת לטפל בגרעין האיראני לצד הטיפול בחיזבאללה. ראוי שתפתח במתקפת פתע נגד מתקני גרעין משתפעל כשהיא מצויה בעיצומה של מערכה בדרום לבנון.
מתקפת פתע על מתקני הגרעין של איראן היא המעשה הדרמטי שישראל כה זקוקה לו כעת, שישיר את ההתרעה ואת תדמיתה כמעצמה צבאית. מוטב כמובן לבצע מהלך כזה תוך גיבוי והסכמה מצד ארה"ב, שמתקפה כזו בסופו של יום היא גם אינטרס שלה, אולם בשום פנים ואופן אין להתנות את ביצוע המהלך נגד איראן באישור וושינגטון. אם ישראל תמתין לתשובה אמריקנית בנושא, היא תקבל כרגיל את המענה: "לא עכשיו", זה אופי המשחק. מבחינת האמריקנים, אם אנחנו שואלים ומבקשים רשות כנראה שזה לא קריטי, אז עדיף לחכות. אבל עם נפעל בלי לבקש ואפילו תחת אזהרה שלא לפעול, מבחינת וושינגטון יהא זה סימן שהצעד היה חיוני באמת לישראל, ויעורר יותר כבוד מביקורת. אור ירוק לא יהיה והוא גם לא נצרך. אנחנו עומדים בצומת היסטורית למדינת ישראל, ועתידה מונחת על הכף. רק פעולה מפתיעה בתעוזתה והיקפה תציל אותנו.
פורסם במקור ראשון, 23 באוקטובר 2023.