אלי קלוטשטיין

יחסיה של וושינגטון עם הממשלה בתוניס הם דוגמה יפה להתנהלות בזירה הבינלאומית, שדורשת לאזן לעיתים בין ערכים נעלים לאינטרסים קרים

תהליכים אחדים שצברו תאוצה בחודשים האחרונים במזרח התיכון יגיעו בתקופה הקרובה לשיא: קריסתו של הציר האיראני, חמאס אינו כשהיה ערב המלחמה בעזה; וסוריה נפלה לידי גורמים המתנגדים לאיראן ולחזונה. חלון ההזדמנויות של ישראל לפעול לסיכול הסכנה הוא כעת.

המחיר הכלכלי של חשיבה פסימית גדול ומכביד, ולעיתים הוא מתברר בדיעבד כמיותר. אך המחיר שמשלמים על תחזית שגויה ואופטימית מדי משולם פעמים רבות מדי בדם רב, ובדיעבד מתברר כיקר הרבה יותר מכל מחיר.

בעוד כמה שנים תשלים מוסקבה בניית כור גרעיני אזרחי במצרים, שייתן מענה לבעיות ייצור החשמל במדינת הנילוס | למיזם יש משמעויות רבות, ולמדינות המערב כדאי לשים אליהן לב.

התלות המשמעותית של הקרמלין באיראן, הפזילה לטאייוואן, והאפשרות להשתלבות בפתרון "היום שאחרי" באזור: ישראל צריכה להישיר מבט על העמדה הרוסית העדכנית.

הממשל בטהרן, שבעבר הוביל קמפיינים לצמצום הילודה, נכשל בניסיונות לשכנע את האימהות האיראניות להביא עוד ילדים לעולם | בין הסיבות למשבר: מצוקה כלכלית בעקבות העיצומים והשפעה תרבותית מערבית | סגן שר הבריאות הזהיר כי אם המצב לא ישתפר בקרוב, "ניפול לחור שחור דמוגרפי".