ביידן וממשלו כשלו בפעולותיהם נגד הטרוריסטים מתימן, אך הנשיא הנכנס אוהב פעולות רהבתניות ותכליתיות, שמעבירות מסר עוצמתי. הסרת המצור שהטילה השלוחה האיראנית על הים האדום מאפשרת לטראמפ גם למנוע פגיעה בנושא שקרוב לליבו, הכלכלה העולמית.
אלי קלוטשטיין

אלי קלוטשטיין
מומחה ליחסים ביi-לאומיים, עיתונאי וחוקר ביטחון. בכיר בחדר המצב לביטחון לאומי במטה לביטחון לאומי, שימש כרכז התוכן והתקשורת עם הכתבים הזרים במועדון העיתונאים בירושלים. קודם לכן עבד כסגן עורך החדשות וכעורך החוץ והמדע בעיתון מקור ראשון, וכרכז עברית ואנגלית במכון המחקר NGO Monitor.
-
-
האמריקנים לחצו על הממשלה בבגדד לפרק את המיליציות הפרו-איראניות מנשקן, וזמן קצר לאחר מכן הן הודיעו: נפסיק לתקוף את ישראל. האם תימן נותרה השלוחה היחידה של טהרן במאבק האזורי, ומה האפשרויות של טהרן ביחס להשפעה על עיראק?
-
מרכז וורמסר לחוסן ישראלי
הדבר הגדול הבא: מדינות ערב בונות כורים גרעיניים אזרחיים – וישראל נותרת מאחור
תחנות כוח גרעיניות נבנות במצרים ובטורקיה, ואיראן והאמירויות כבר נהנות מאנרגיה גרעינית במשק החשמל. ישראל לא יכולה להשתתף בחגיגה בינתיים, ואולי עליה לחפש פתרונות דווקא בים.
-
בשל הסיכון הביטחוני – יש להמשיך במדיניות איסור הכניסה, לצד מאבק עיקש ונחוש בשוהים הבלתי חוקיים, תוך בחינת הגדלת ההיתרים.
-
יחסיה של וושינגטון עם הממשלה בתוניס הם דוגמה יפה להתנהלות בזירה הבינלאומית, שדורשת לאזן לעיתים בין ערכים נעלים לאינטרסים קרים
-
הזירה הבין-לאומית
להשמיד את הגרעין האיראני – עוד לפני השבעת טראמפ: התוכנית להאיץ מבפנים את נפילת המשטר בטהרן
תהליכים אחדים שצברו תאוצה בחודשים האחרונים במזרח התיכון יגיעו בתקופה הקרובה לשיא: קריסתו של הציר האיראני, חמאס אינו כשהיה ערב המלחמה בעזה; וסוריה נפלה לידי גורמים המתנגדים לאיראן ולחזונה. חלון ההזדמנויות של ישראל לפעול לסיכול הסכנה הוא כעת.