הצהרת הבית הלבן נגד ישראל גררה גינויים מבית ומחוץ, שאילצו אותו לבצע פניית פרסה. ישראל יצאה מהתקרית מחוזקת מול האמריקנים.
פרופסור אמיריטוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עוסק במשך שנים בחקר מדיניות הביטחון של ישראל בכלל, ובחקר משנתו הפוליטית והביטחונית של דוד בן גוריון בפרט. פרסם מחקרים רבים על היבטים היסטוריים ועכשוויים של מדיניות ביטחון ישראל, הסכסוך הערבי-ישראלי, מעורבות מעצמות העל במזרח התיכון, מאבקה של ישראל נגד הטרור האסלאמי, מנהיגות במצבי משבר והאופציה הגרעינית של ישראל. בין ספריו הבולטים: בין דימונה לוושינגטון: המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, 1968-1960 (2004). כאש בעצמותיו: דוד בן-גוריון ומאבקיו על דמות המדינה, 1963-1967, (2004). ב-2007 זכה פרופ' שלום בפרס היוקרתי לזכרו של ראש הממשלה דוד בן גוריון עם ספרו זה.
-
-
התמיכה האמריקנית בישראל נשחקה במהלך המלחמה. מה צריך ללמוד לעתיד כדי לשמר את הקשרים המיוחדים?
-
פרופ' זכי שלום: “מאזן הכוחות בין ישראל וארצות הברית מצביע בעליל על יכולתה של ישראל להשתחרר מן “החיבוק הכפייתי” של ממשל ביידן ולפעול על פי שיקול דעתה כאשר אינטרסים חיוניים …
-
הסיכול יעצים את חופש הפעולה של מדינת ישראל מול ארה"ב.
-
עם תום מלחמת חרבות ברזל תוכל ישראל לחזק את מערכת יחסיה עם אירופה, כדי לשפר משמעותית את מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית.
-
על ישראל להכיר בכך שארה"ב רואה ב"יחסים המיוחדים" עימה מסגרת המעניקה לה "זכות" למעורבות חריגה בעיצוב מדיניותה של ישראל בסוגיות מדיניות ופנימיות.