החדירה הטורקית לאפריקה: סכנות, הזדמנויות ומשמעויות לישראל
עלייתה של טורקיה ככוח דומיננטי ביבשת אפריקה מזמנת אתגרים לישראל ולמערב וממחישה את הפוטנציאל הרב הגלום בהידוק היחסים בין ישראל למדינות היבשת.
פרופסור אמיריטוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עוסק במשך שנים בחקר מדיניות הביטחון של ישראל בכלל, ובחקר משנתו הפוליטית והביטחונית של דוד בן גוריון בפרט. פרסם מחקרים רבים על היבטים היסטוריים ועכשוויים של מדיניות ביטחון ישראל, הסכסוך הערבי-ישראלי, מעורבות מעצמות העל במזרח התיכון, מאבקה של ישראל נגד הטרור האסלאמי, מנהיגות במצבי משבר והאופציה הגרעינית של ישראל. בין ספריו הבולטים: בין דימונה לוושינגטון: המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, 1968-1960 (2004). כאש בעצמותיו: דוד בן-גוריון ומאבקיו על דמות המדינה, 1963-1967, (2004). ב-2007 זכה פרופ' שלום בפרס היוקרתי לזכרו של ראש הממשלה דוד בן גוריון עם ספרו זה.
עלייתה של טורקיה ככוח דומיננטי ביבשת אפריקה מזמנת אתגרים לישראל ולמערב וממחישה את הפוטנציאל הרב הגלום בהידוק היחסים בין ישראל למדינות היבשת.
https://youtu.be/l_4w3sZq2DU אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: לפני המלחמה בחנו מספר תרחישים לעידן אבו מאזן. אחד מהם בסבירות גבוהה היה נפילת הערים הפלסטיניות לידי חמאס. כעת צה"ל פועל למות חמאס ושאר הפלגים
משה פוזיילוב: לגבי עסקת חטופים: אני הרבה יותר אופטימי ממה שהייתי לפני חודש. השבת הבנות והבנים שלנו לגבולם יהיה הסמל האולטימטיבי לניצחון המוחלט של הרוח הישראלית ואנחנו צריכים להשקיע בחלון
דור הגבורה שממשיך לעורר בנו השתאות ולספק השראה ואופטימיות, ספג את ערכיו גם ממערכת החינוך. צריך לזכור זאת גם כאשר שופטים אותה על הישגיה וכשעוסקים במעמדה.
יחסיה של וושינגטון עם הממשלה בתוניס הם דוגמה יפה להתנהלות בזירה הבינלאומית, שדורשת לאזן לעיתים בין ערכים נעלים לאינטרסים קרים
תהליך הלמידה שעברה ישראל מאז ה-7 באוקטובר הוביל לתגובה מהירה באמצעות הפעלת הכוח נגד ציר ההתנגדות. מהלך מדיני עוקב לבניית ארכיטקטורה אזורית חדשה מסמן הישג חסר תקדים של מדינת ישראל המבסס את מעמדה כמעצמה אזורית חשובה במזרח התיכון.