אין להסתפק בתמונת ניצחון, אפילו אם זה חיסולו של דף

אין להסתפק בתמונת ניצחון, אפילו אם זה חיסולו של דף

ההישג המודיעיני הישראלי מעמיד במבוכה את חמאס, מעביר לסינוואר ועמיתיו מסר ברור על מגמת פניה של ישראל ומשרת גם את המאמץ לשחרור החטופים • עכשיו זה ממש לא הרגע להוריד את הרגל מהגז.

image_pdfimage_print

בעת כתיבת שורות אלה טרם הוברר גורלו של מוחמד ד’יף -יעד ההתקפה הישראלית בח’אן יונס. גריעתו  בנסיבות כאלה מצמרת הפיקוד של חמאס, תהווה מכה מוראלית קשה לארגון ותפגע גם ביכולות הפיקוד, השליטה והתיכנון האסטרטגי שלו, בשלב שבו הוא זקוק להם יותר מתמיד.

הפגיעה בד’יף ובסלאמה, שמצטרפת לשורת החיסולים של מח”טים ובכירים אחרים בארגון, תיאלץ את חמאס להסתמך על מפקדים פחות מנוסים ולבנות מחדש ובתנאים לא אידיאליים, את התיאום ויחסי הגומלין ביניהם.

ההישג המודיעיני הישראלי, מעמיד במבוכה את חמאס , מעביר לסינואר ועמיתיו, מסר ברור באשר למגמת פניה של ישראל ומשרת גם את המאמץ לשחרור החטופים. נכון להמשיך את המומנטום ולא להוריד את הרגל מעל דוושת הגז. במערכה הזו אין להסתפק בתמונת ניצחון, אפילו אם זו תמונת חיסולו של ד’יף.

 קשה להפריז בחשיבות חיסולו של מחמד דיף – אם יסתבר זו אכן תוצאתה של ההתקפה הישראלית בח’אן יונס. מי שזכה לתואר “רמטכ”ל חמאס” ומזוהה יותר מכל אחד אחר עם תהליך המעבר שלו מארגון טרור לגוף בעל יכולות צבאיות, היה גם המתכנן והמוביל של טבח ה-7 באוקטובר. השנים הארוכות בהן פיקד על האירגון כמו גם היחלצותו מנסיונותיה של ישראל לחסלו, הפכו אותו לסמל ולדמות מסתורין בציבור ובעיני פקודיו.

מנקודת מבטה של ישראל, לחיסולו של ד’יף בעת הזו, נודעת חשיבות רבה –

  • ראשית, לנוכח הפגיעה המוראלית שמהלך זה יסב לחמאס – למפקדיה ולפעיליה בעזה, להנהגתה בחו”ל ולתומכיה ביו”ש. יש להניח כי הבשורות מרצועת עזה לא יתרמו למצב הרוח גם באיראן ובחיזבאללה.
  • שנית, לנוכח הפגיעה שתיגרם ליכולות הפיקוד, השליטה והתכנון-האסטרטגי של האירגון, במיוחד על רקע הניסיון העשיר שד’יף צבר במשך שנות פעילותו הרבות, היכרותו העמוקה עם דפוסי הפעולה של ישראל והאמון הרב לו זכה מצד פקודיו ועמיתיו. ד’יף היה דומיננטי בגיבוש מדיניות חמאס,  הוביל באופן אישי  את התהליכים לבניין הכוח הצבאי של האירגון ועמד מאחורי פעולותיו המרכזיות לאורך השנים.
  • שלישית – לנוכח ההשפעה החיובית שעשויה להיות למהלך זה על המאמצים לקידום שיחרור החטופים.
  • רביעית –לנוכח ההרתעה שהוא מייצר בכל הקשור להסתתרות מחבלי חמאס בתוככי האוכלוסיה. ישראל העבירה מסר ברור כי השימוש באוכלוסיה כמקלט אנושי – לא תמיד בטוח.
  • חמישית –לאור השפעתו התודעתית של מהלך זה על מעמד חמאס בעיני הציבור בעזה. צעד זה יחזק את תחושת ההתפרקות של חמאס ויתרום למאמץ המורכב ליצירת תנאים שיעודדו צמיחתם של גורמי כוח אחרים, גם אם לא בטווח המיידי.
  • שישית , כדי להבהיר כי המומנטום ההתקפי של ישראל לא נעצר ולהמחיש את נחישותה להמשיך במאבק עד להשגת כל מטרות המלחמה.
  • שביעית: צעד זה מבהיר לארה”ב, למדינות נוספות ולכל מי שלחץ לסיום המלחמה, את התועלת הקיימת מהמשכה.
  • גם אם אין זו אחת ממטרותיה, אין להקל ראש גם בתרומתה של פעולה זו למוראל הציבור בישראל ולחיזוק הביטחון העצמי של מערכת הביטחון על מרכיביה.

כאמור, בעת כתיבת שורות אלה טרם התבהרה התמונה באשר למצבו של ד’יף.

בין אם חוסל ובין אם לאו, ראוי לשבח את מערכת הביטחון ואת הדרג המדיני על אישור פעולה זו וביצועה. יש  להמשיך במאמצים לסיכול המפקדים שנותרו ומחליפיהם המיועדים של המפקדים שנהרגו, להגביר את הלחץ בשטח ע”י פעולות התקפיות סימולטניות (שגם יביאו לניידות של האוכלוסיה אל מחוץ לאזורי הלחימה) וכן ע”י פגיעה שיטתית בגופים שחמאס מפעיל להבטחת משילותו. נכון לזרז את הקמתם של מרכזים הומניטאריים שיאפשרו להפקיע מידי חמאס את השליטה בסיוע ההומניטארי – כולו או חלקו ולא פחות חשוב – להגביר את הדריכות ביו”ש ובקו-התפר ולהמשיך בייתר שאת את הפעילות השיטתית נגד קיני הטרור ותשתיות האמל”ח באזור הזה.

פורסם ב-N12, בתאריך 14.07.2024. 

דילוג לתוכן