נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שאיים שוב ושוב כי "שערי הגיהינום" ייפתחו על עזה אם לא ישוחררו החטופים, אישר לאחרונה בשיחה עם כתבים כי בשיחתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר הוא לחץ עליו להכניס סיוע לרצועת עזה.

באמצע חודש מאי טראמפ צפוי לבקר בסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר. יש להניח כי שם הוא ישמע על הקושי לממש הזדמנויות אזוריות במציאות של לחימה מתמשכת ללא הכרעה. למרות גישתו האוהדת מאוד לישראל, קשה לדעת כיצד כל זה ישפיע על האשראי שהוא מעניק לישראל בהתמודדות עם עזה. גם מהטעם הזה, ולא רק בגללו, נכון שהדרג המדיני בישראל יגדיר באופן ברור את מסגרת הזמנים למיצוי האפשרות להגיע לעסקת שחרור בלי פעולה עצימה.

יתרה מזאת, כבר במסגרת מתווה הפעולה הנוכחי מול חמאס, סל האמצעים שבידי ישראל מאפשר לה לעשות צעדים שעשויים להגביר את הלחץ על חמאס ולפגוע ביכולותיו, אך מסיבות שונות הם לא מבוצעים כיום.

1. חיסול מנהיגי חמאס בחו"ל: לא ברור מדוע ישראל מאפשרת לראשי הנחש לנהל את פעילות הארגון המדינית, ההסברתית והתשתיתית באין-מפריע. ההנהגה בחו"ל היא הגורם שמקנה לחמאס את מעמדה כתנועה אזורית בעלת השפעה מדינית ולא כ"בעיה מקומית".
2. תקיפת מאגרי דלק ומזון של חמאס: אין סיבה להמתין עד שאלה יתכלו מעצמם. אפשר לקצר את אורך הנשימה של חמאס.
3. סגר ימי מוחלט: בכלל זה גם איסור מוחלט של יציאת סירות דיג מחוף עזה לים (לפי דוח האו"ם יש אומנם קשיים, אך זה עדיין מתאפשר).
4. השבתת האינטרנט ואמצעי התקשורת שבשימוש חמאס: אמצעים אלה משמשים את חמאס כדי לשלוט בתמונת המצב, לשמר את משילותה על ידי העברת הנחיות סדורות לציבור וגם לפרסומי תעמולה.
5. מניעת הברחות לתחומי הרצועה: הדיווחים בתקשורת הישראלית על הברחות (גם של אמצעי לחימה) המתבצעות באמצעות רחפנים מסיני לנגב ומשם לעזה – מחייבים צעדים נמרצים, לרבות מעצרים של הגורמים המעורבים בכך מהצד הישראלי, כדי לבלום את התופעה.
6. הרחבת אפשרויות היציאה מרצועת עזה לחו"ל, לתושבים שמבקשים זאת, גם מתוך מטרה לקדם את יוזמת טראמפ – שגורמת לדאגה רבה בחמאס.

התפרסם ב-N12, בתאריך 28.04.2025.