יוסי אמרוסי: באיו"ש אני לא בטוח שיש הסלמה. צה"ל פעל שם לפני כחצי שנה ופגע קשות במחנות הפליטים. ככל הנראה הם מתחילים שוב להרים ראש וצה"ל מגיב.
האתגר מספר 1 של שב"כ מבחינה מודיענית ושל צה"ל זה להגיע לפעילות הרקטית. אני זוכר עד היום את הרקטה שנורתה ב-2001 לעבר נצרים וכולנו נחרדנו מכך. אנחנו חייבים לתת דגש על הטילאות ועל המינהור באיו"ש.
הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, ופורסם גם במעריב, בתאריך 2 לדצמבר 2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאסור לחזור ולהתמכר למה שנראה כשקט. אני לא חושב ששקט שם, אלא שחמאס במרץ רב משקמת את יכולותיה הצבאיות והשלטוניות, מבססת את שליטתה במערב הרצועה ומגלה נחישות די מרשימה. סיפור המנהרה בדרום מזרח רפיח ממחיש את זה בצורה מאד ברורה את הנחישות החמאסית.
אני חושב שעלולה להתגבש כאן הבשלה או הסכמה שתוביל ארה"ב בלחץ תורכי וקטארי עם תמיכה מצרית, לקבע מציאות שבעיני יכולה להיות בעייתית – מציאות של חלוקה בין מזרח למערב הרצועה מבלי שממשיכים בתהליך פירוז הרצועה, ופירוק חמאס מיכולותיה. בעצם תתבסס סוג של מלחמת התשה לאורך הקו הצהוב.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 03 לדצמבר 2025.
יוסי אמרוסי: באופן כללי יש תמיד ולאורך השנים מגעים מתחת לרדאר בין גופי מודיעין ישראלים לגופים מודיעיניים מצרים, ירדניים ונוספים כשהמטרה המשותפת היא לפעול נגד הטרור, למנוע טרור, לשתף פעולה בסיכול טרור ומאד יכול להיות שנסיעת זיני למצרים הייתה מסיבה זו. סיבה אחרת והגיונית לא פחות זה לשוחח על רצועת עזה, ואיך הדברים מתנהלים. אנחנו יודעים שיש כוחות שנתונים למרות מצרית. בטוח שזו מטרה שיש בה עניין גם למצרים וגם לישראל.
אנחנו יודעים שהשלב השני של ההסכם בפתח, למרות שאנחנו צריכים להתעקש קודם כל על החזרת 2 החללים האחרונים. אנחנו צריכים לתאם מולם עמדות כי אנחנו יודעים שלמצרים יש השפעה על ארגון חמאס.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 01 לדצמבר 2025.
פרופ' קובי מיכאל מציג שני מוקדי דאגה ביטחוניים ופנימיים מרכזיים. ראשית, הוא מתייחס לניסיונות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי להתבסס בדרום סוריה, ומסביר כי אף על פי שהתארגנויות הטרור אינן תקדימיות, רצועת עזה נותרה מרכז הכובד של ארגון הטרור.
שנית, הוא מדבר על משבר האמון החריף בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, במיוחד סביב המתח בין הרמטכ"ל לשר הביטחון. הוא מדגיש כי קיימים כללי משחק דמוקרטיים ברורים והיררכיה ברורה בין הדרגים, וההתנהלות הנוכחית היא מדרון חלקלק המאיים על יסודות הדמוקרטיה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 לנובמבר 2025.
ד"ר יוסי מנשרוף מנתח את מצבו האסטרטגי של "ציר ההתנגדות" לאחר חיסולים משמעותיים, ומדגיש כי אף שאיראן אינה לוחצת על חיזבאללה להגיב מיד, הארגון עצמו מעדיף מדיניות של הכלה ושיקום יכולות בשל האילוצים הקשים והחשש מעימות רחב. בתוך איראן, מתנהל שיח משטרי הקורא לקידום מתקפת טווח רב-זירתית מכל החזיתות כ"שבעה באוקטובר החדש", תוך ראייתה כמלחמת הישרדות מול ישראל.
מנשרוף מסביר כי בגלל סיכון קיומי זה, המלצות אסטרטגיות איראניות דורשות מתקפה מתואמת באמצעות שלוחיה, מה שהיה חסר באופן מלא במהלך המתקפה הקודמת ב-7 באוקטובר. לפיכך, ישראל אינה יכולה להמתין ועליה לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי חדשה שתחייב אותה לדחוק את האויב הרחק מהגבולות ולנטרל מראש את יכולתו לבצע מתקפה אזורית מתואמת.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 לנובמבר 2025.
רות פינס פלדמן: בסין מבינים שמלחמה מול ארה״ב היא אופציה קיימת, בעקבות המלחמה באיראן. לכן גם היה חשוב לטראמפ להיות זה שיפציץ בפועל את מתקני הגרעין באיראן, כדי להעביר מסר למדינות האזור והעולם, שכאשר יש איום אמיתי – ארה"ב לא חוששת לנקוט באופציה הצבאית. אבל, חשוב לזכור שלא מדובר במלחמה אפשרית על אדמת סין, אלא על מצב שבו אם סין תרצה להשתלט על טאיוואן, יתכן וארה"ב תפעל יחד עם מדינות נוספות, כמו יפן, כדי למנוע את ההשתלטות הסינית.
הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 25 לנובמבר 2025.
פרופ' קובי מיכאל: המתיחות בין שר הביטחון לרמטכ"ל מסוכנת, וזה השליש האחרון של מדרון חלקלק שאנחנו נמצאים בו מאז אוקטובר 2023. השיח בין הרמטכ"ל ושר הביטחון צריך להיות מאד פתוח, אינטימי כאשר הוא במסגרת של ברור בכל מה שקשור לסנכרון המתבקש בין מטרות הדרג המדיני והמהלך הצבאי שצריך לעשות כדי לממש את המטרות האלה.
אני רוצה להזכיר שיש כאן אחריות משותפת. זה מושג שיש לו משמעות כפולה – גם אחריות משותפת וגם חלוקת אחריות בין הדרגים. באופן עקרוני מהרגע שבו התקבלה החלטה על בסיס שיח שמתקיים בין הדרגים, חלה חובה על הדרג הצבאי לציית להחלטה ועל הדרג המדיני חלה החובה והאחריות לגבות את הדרג הצבאי. תנאי לאחריות המשותפת הזו זה אמון בין הצדדים.
הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 26 לנובמבר 2025.
אלי קלוטשטיין: עכשיו כמעט לא נשאר לחיזבאללה אנשים מהגוורדיה שהקימה עם נסראללה את חיזבאללה, וזו החשיבות של החיסול הזה. היה לו ידע וניסיון מבצעי, הייתה לו יכולת לחבר את חיזבאללה לגורמים שמחוץ ללבנון כמו איראן והחות'ים. הוא גם פעל בסוריה. הוא היה ממקימי ״תיק הגולן״, חוליה שניסתה לייצר פיגועי מטען וצליפה ואחד הבכירים שבה היה ג'יהאד מורנייה, הבן של עימאד מורנייה.
ניתן לשער שיהיה קשה לחיזבאללה למצוא אדם בעל ניסיון ידע ויכולות כפי שהיו לטבטבאי, ואם כן יימצא אדם כזה – הרי שיחלוף זמן ניכר עד להשלמת הכשרתו.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 24 לנובמבר 2025.
פרופ' קובי מיכאל: לאלי זעירא ז"ל יש תרומה חשובה לקונספציה של ה-6 באוקטובר 73' באחריות שהוא לקח על עצמו אבל זה היה עניין מערכתי. העובדה שנשמעו מעט מאד קולות אחרים באמ"ן וגם אלה דוכאו, מוכיחה שזה לא היה עניין פרסונלי. זה היה עניין מערכתי. כל החשיבות היא שהוא עמד בראש המערכת של המודיעין הצבאי.
כציבור רחב שאינו בקיא בכל הפרטים, אנחנו בדרך כלל נצמדים לאנשים הבולטים יותר שעמדו בראש המערכת. אני מניח שכך יהיה גם מול אהרון חליוה, רונן בר ואחרים שהיו בראש המערכת ב-7 באוקטובר. קשה מאד להיכנס בעובי הקורה, אבל בגדול אנחנו כציבור מבינים את גודל הכישלון שהיה כאן ומבינים היום הרבה יותר את מהות הכשל המודיעיני, אם כי לא כל הדקויות שבו.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 23 לנובמבר 2025.
משה פוזיילוב: אני חושב שהחברה הערבית, בגדה ובישראל, היא חברה שעברה שינוי מאד משמעותי, במיוחד על רקע כניסת הרשות הפלסטינית. מה שקרה זה שגם ישראל וגם הרש"פ שינו חברה שבטית שהייתה מושתתת על מסורת מדברית, שהיה בה סדר חברתי של זקני שבט, כללי התנהגות ובשם הקדמה, הדמוקרטיה ועוד דברים חשובים פירקנו את הסדר שהיה קיים, בלי שהבאנו תחליף ראוי. החברה הזו שבטית ויודעת שמי שרוצה להסתדר במדבר, בשבט ובאזורים שאין בהם חוק, סדר ומדינה, הוא צריך את הכוח של השבט שלו, כוח הזרוע. כשאתה משנה את הסדרים האלה המהות עוברת לידיים של עבריינים.
כל הנושא של אלימות ונשק בחברה הערבית יצא משליטתה של המדינה. מי שאמור היה לאכוף את זה זו משטרת ישראל, אבל נכון להיום – אנחנו מבינים שזה יכול להגיע למצב שגורמי טרור יתלבשו על ההזדמנות הזו ולכן אני חושב ששב"כ צריך להיות בתמונה.
אני חושב שמדינת ישראל צריכה להגדיר מהי פשיעה לאומנית, לכלול אחזקת נשק בעניין הזה ולגייס את השב"כ ויכולותיו להתמודד עם התופעה הזו.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 23 לנובמבר 2025.
