רות פינס פלדמן: האמריקנים לא מבינים שבתנאים הנוכחיים, כל הסכם עם סעודיה יציב את ישראל בעמדה נחותה. הסכמים לא עושים מעמדת חולשה אלא מתוך חוזק, ורק אחרי שננצח במלחמה נוכל לקדם נורמליזציה.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: ישראל מפעילה מאמצים גדולים הרבה יותר ממה שארצות הברית מפעילה במצבים כאלה למניעת פגיעה באוכלוסייה אזרחית. מבחינת האמריקנים, הימנעות מפגיעה באוכלוסייה האזרחית הפלשתינית היא ערך כמעט עליון במערכה שעומד מעל כל דבר אחר.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 16.5.2024.
ד”ר עדי שורץ: לפחות רשמית עדיין העמדה של ישראל היא שברצועת עזה לא צריך יותר אונר”א. עכשיו מספרים לנו שהיא נחוצה כדי להעביר סיוע ולמנוע אסון הומניטרי. ביהודה ושומרון אין כרגע מלחמה, אז למה צריך אותם שם? ולמה בכל המזה”ת? למה בירושלים?
לצערי יש פה חשיבה טקטית שלא השתנתה אחרי ה-7 באוקטובר. מי שקובע הרבה דברים במדיניות הישראלית לצערי זה צה”ל שחושב מאד ברמת השטח. מדינות רבות בעולם הפסיקו את המימון אחרי ה-7 באוקטובר ולאחרונה החזירו אותו. אני חושב שזה מחדל מתמשך וחוסר הבנה של חינוך נרטיבים. אונר”א היא זו שמטפחת את האידאולוגיה של מלחמה ביהודים והיא אחד הכלים הבולטים של הפלסטינים.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 16.5.2024.
רות וסרמן לנדה: המצרים עמדו כל הזמן על רגליים אחוריות. היה צריך רק להקשיב. ראש הממשלה חייב להידבר עם הנשיא סיסי ולהגיע להבנות שירגיעו את הרוחות. בנוסף צריך להכניס את ארה”ב לתמונה. רק לאחרונה הם הצהירו שהם עוצרים את משלוחי הנשק לישראל. ההצהרות המצריות הגיעו אחרי כן. אנחנו מאבדים מהנכסיות שלנו כשארה”ב לא תומכת בנו. ארה”ב חזרה בה והצהירה שהיא כן תשלח נשק וכעת נראה אם זה ירגיע את הרוחות.
הראיון התקיים בתכנית 24 היום שהיה בכלי צה”ל, בתאריך 15.5.2024.
רות וסרמן לנדה על ההצטרפות של מצרים לתביעת דרום אפריקה בבית הדין בהאג: המצרים אשפים בפעילות בזירה הבין-לאומית והם יודעים עד כמה זה רגיש לישראל. דרום אפריקה מכרה את נשמתה לשטן. איראן משלמת את כל חובותיה של מפלגת השלטון ה-ANC שהצליחה לדרדר את המדינה לכזו שהפשיעה בה היא מהגבוהות בעולם. איראן היא זו שמעודדת את כל זה. לא מן הנמנע שמצרים רואה בכך ערך מוסף – היא נוקטת בצעד מעשי בזירה שמאד נוחה לה (הזירה הבין לאומית). בנוסף זה לא צעד צבאי, כלומר ההשלכות של זה עבור קהיר לא נוראיות, בעוד שהיא מבקשת לסמן שיש פה צעדים שמאיימים על הביטחון הלאומי שלה.
הראיון התקיים בשעה הבין-לאומית ברשת ב’, בתאריך 15.5.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: הרצועה רוויה באמצעי לחימה. בכל בית יש אמצעי לחימה ותשתיות טרור מעל ומתחת לאדמה. זה האזור המבוצר ביותר בעולם לדעתי. הפעולה שם תמשיך להיות קשה וכואבת. ככל שנגיע מהר יותר לשליטה בפילדלפי ובמעברים המצריים – היכולת של חמאס להשתקם תהיה קטנה יותר.
בצפון הרצועה המבצע הסתיים. חמאס כבר לא פועל שם בצורה מאורגנת. נשארו קינים שמנסים להתארגן מחדש. אני מזכיר שאנחנו נלחמים גם בעם העזתי. זו לחימה קשה מול אויב נחוש שמוכן לשלם בחייו. זו המציאות ואנחנו ננצח אותם. אנחנו נהיה שם עשרות שנים. אני בטוח שככל שניכנס יותר פעמים למקומות השונים ברצועה, התדירות תלך ותרד וגם הקושי יקטן.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 15.5.2024.
רות וסרמן לנדה: היחסים האסטרטגיים בנינו למצרים הם קריטיים, וחשובים אסטרטגית לאין שיעור. למצרים יש ממש חרדה מנהירה מטורפת של עזתים באופן כללי ובעיקר פעילי חמאס לתוך סיני. הם עוד זוכרים שב-2008 חמאסניקים רצחו להם קצינים מצירים וזה ממש נחרט בזיכרונם.
כשארה”ב מכריזה שהיא מקפיאה משלוחי נשק לישראל היא מאוד מחלישה את ישראל. מצרים מיד הגיבה אחריה כיוון שכארה”ב אינה תומכת בישראל – הנכסיות של ישראל יורדת.
הראיון התקיים ברדיו צפון, בתאריך 15.5.2024.
רות פינס פלדמן: לממשל ביידן תפיסה שונה מזו של ממשלת ישראל ומכאן נובעים הפערים בין שתי המדינות. המטרה היא אותה מטרה של השגת שלום אזורי, אבל להבין מי הכוחות הפועלים ומי יכול להוות שחקן אזורי לגיטימי – זה סלע המחלוקת בין ישראל לארה”ב.
הראיון התפרסם בערוץ 7, בתאריך 15.5.2024.
מאיר בן שבת: לישראל יש עניין ברור בשימור ההסכם עם מצרים. השלום עם מצרים הוא אבן-ראשה ליחסים עם העולם הערבי והמוסלמי. למצרים יש גם תפקיד מפתח ביחס לרצועת עזה. עלינו לחתור לשיכוך המתחים בלי לוותר על האינטרסים של הביטחון הלאומי שלנו.
פורסם בישראל היום, בתאריך 15.5.2024.
רות וסרמן לנדה: בצד המצרי אנחנו רואים עליית מדרגה מבחינת המצוקה המצרית נוכח החשש שהמוני עזתים יעוטו על השטח המצרי בתוך חצי האי סיני. הם גם יודעים בדיוק מה זה חמאס ומהם העזתים.
צריך לעשות הכל כדי שהזירה הזו לא תתפתח לכדי עוינות בשום קנה מידה. זה נכס אסטרטגי גדול עבור מדינת ישראל וצריך להבין את זה. מצד שני צריך לדרוש מהמצרים לשנות את המסרים האנטי ישראלים, אנטי ציוניים ואנטישמיים שמועברים לציבור המצרי. בנוסף אנחנו חייבים להיות מסוגלים להעביר מסרים בחדרי חדרים במישרין, ובאמצעות הדרגים המדיניים הבכירים ביותר כדי לטפח את הקשר האישי בין המדינות ולהרגיע את הרוחות בדיוק ברגעים כאלה.
הראיון התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 15.5.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: כל הסיפור של האו”ם ואונר”א הוא לא פחות משערורייה ואין לי מילים להגדיר את המציאות המאד בעייתית הזו. גם ההגדרה של ילדים היא בעייתית. אנחנו יודעים כמה צעירים עד גיל 18 הם מחבלים פעילים של חמאס וג’יהאד איסלמי, אז גם כשמדובר על סטטיסטיקה מתוקנת שהאו”ם מפרסם יש בתוכה ילדים מחבלים פעילים.
לצערי מדינת ישראל לא מצטיינת במלחמת התודעה שהיא בלתי נפרדת מהמלחמות בנות ימינו. חמאס מצטיינים בזה ומצליחים להנחיל את הנרטיב שלהם. במידה מסוימת כבר איחרנו את הרכבת, אלא אם נצליח באופן מושכל ומתחוכם להוביל את ארה”ב לשנות את המדיניות שלה באופן מאד משמעותי אולי עוד נצליח לעשות משהו בתחום זה.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 14.5.2024.
