בתקשורת
פרופ’ קובי מיכאל: אני חושב שאנחנו נמצאים בעת קריטית. אין לנו יותר מדי זמן עד כניסת טראמפ לבית הלבן ודי ברור שטראמפ רוצה שנעשה מעשה מול איראן ונייצר כאן הבשלה שתאפשר לו לסגור את הסיפור כמו שהוא מבין שצריך לסגור. אם זה לא יקרה, לדעתי הוא יילך למו”מ מול איראן וזה יכול להימשך הרבה זמן. זה יכול גם להסתיים בהסכם מול איראן, שהוא בעייתי מבחינתנו.
לא נוכל להתמודד עם הסוגייה של החות'ים בלי שנעשה שלושה דברים לפחות: נהדק את התיאום עם הקואליציה הבין לאומית ונצליח לדרבן אותה לפעול יותר ממה שהיא עשתה עד עכשיו, נשפר את היכולות המודיעיניות שיש לנו שם ופגיעה באיראן.
צריך לייצר מענה אפקטיבי לסיפור החות'י ולא ניתן לייצר אותו ללא פגיעה באיראן ונדמה לי שחלון ההזדמנויות הולך ונסגר וראוי לנצל אותו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 22.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל על הנעשה בסוריה: למרות שיש מקרים שכושי הופך את עורו ונמר את חברבורותיו, אני מציע לא למהר להתרשם ממתק השפתיים של אל ג'ולאני. צריך לתת להם להוכיח שיש הלימה בין הדברים שנאמרים להתנהגות שלהם הלכה למעשה. ג'ולאני התקבל במסגר בדמשק בקריאות של לשחרר את אל אקצא. בסופו של דבר מדובר בענף של אל קעידה, דאע"ש והאחים המוסלמים. גם אם אל ג'ולאני מבי שהוא צריך לשנות את דרך הפעולה כדי להתקרב למערב, עדיין צריך להיות מאד זהירים.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 21.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הכיוון צריך להיות הרס שיטתי של כל התשתיות האזרחיות והכלכליות שם. פגיעה בנמלים, למשל, מקשה עליהם לקבל ציוד נוסף מאיראן ופוגעת במקורות ההכנסה שלהם מייצוא נפט. הפגיעה הכלכלית קריטית להחלשת יכולות החות'ים. כשאתה פוגע בתשתיות האנרגיה ובמקורות ההכנסה, אתה מקשה עליהם להפעיל את המנגנון הצבאי הגדול שלהם, שמונה מאות אלפי לוחמים.
התפרסם באתר N12, בתאריך 20.12.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: בסופו של דבר אנחנו לא צריכים לרדוף אחרי הטיל האחרון בתימן. צריך לפגוע בתשתיות ולגבות מחיר כואב בחוסר היכולת לספק חשמל, פגיעה בכלכלה, בתשתיות המים. המחירים האלה יובנו בסופו של דבר. צריך סבלנות. הייתי ממקד את המאמץ בתשתיות בתימן.
הפעולה בתימן יש לה גם בניית יכולות למול הכיוון המרכזי שחייבים לפגוע זו וזו איראן. אם ניגבה מחיר כבד מאד במרחב שנמצא בשליטת החות'ים בסופו של דבר הלחץ המצטבר יעבוד.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 20.12.2024.
ד"ר עדי שורץ: אין שום צורך באונר”א ברגע שמבינים מה תפקידו. לכנות אותם ארגון הומניטרי זה סיפור כיסוי. זו סוכנות מלחמה והיא בעצם זרוע של הפלסטינים כדי להמשיך את מאבקם בישראל. מה הסיבה שיש לנו ולעולם להמשיך ולעודד אותם במלחמה?
ביהודה ושומרון אין משבר הומניטרי – למה יש אונר”א שם? בירדן אין מלחמה – למה יש אונר”א שם? אונר”א צריכה לעבור מהעולם אם אנחנו לא רוצים ששוב יהיה 7 באוקטובר. אנחנו צריכים להתמודד עם התודעה הפלסטינית שאומרת שאין לנו זכות קיום וזה בדיוק מה שאונר”א עושה. עד שלא נטפל בזה – בעצם לא טיפלנו בבעיה הפלסטינית.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל בנוגע למצב מול איראן: בנוגע לאיראן: מאחר והתכלית האסטרטגית הישראלית היא שינוי של המערכת האזורית וברור שהציר המניע המשמעותי הוא הציר האיראני בהובלתה, לא ניתן יהיה להשלים את השינוי במערכת האזורית ללא פגיעה באיראן עצמה. בתשתית הגרעינית, בתשתיות הכלכליות, בתשתיות הצבאיות וסמלי שלטון ולהכשיר את הקרקע אולי למאבק מבפנים שיובל לנפילת המשטר. זו העת לפעול עוד בטרם כניסת טראמפ לבית הלבן.
אם לא נעשה את זה עכשיו, אני לא חושב שנוכל לעשות זאת לאחר כניסת טראמפ לתפקידו. זו הזדמנות היסטורית שנוצרה כאן – תנאים שהבשילו ואנחנו חייבים את המכה האחרונה הזו כדי להבטיח את השינוי של המערכת האזורית שלאחר מכן יגובה במערך המדיני.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 19.12.2024.
רות פינס פלדמן: טראמפ רוצה להיכנס לתפקיד עם שולחן נקי כדי ליישם ולקדם את סדר היום שלו. הוא מצפה מישראל לחתור לסיום המלחמה ולפתור את בעיותיה מהר ככל האפשר. במידה ומדיניותה של ישראל תתאים לאינטרסים האמריקניים ולתוכניותיו של טראמפ לאזור, הוא יתמוך בישראל כמעט בכל דרך שתבחר לפעול בה, כדי להגיע לסיום המלחמה בניצחון ישראלי. הדרך כמעט לא משנה לו, אלא רק התוצאה. גרוע יהיה אם ישראל לא תפתור במהירות שיא את בעיותיה האזוריות. איך תפתור? זה כמעט לא משנה לטראמפ, אך עליה לחתור לכך ביתר שאת ובטווח זמן קצר.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: האוכלוסייה הדרוזית בסוריה היא האוכלוסייה הדרוזית היותר גדולה בהשוואה לאוכלוסיות דרוזיות שפזורות כאן במרחב, בלבנון, ישראל וירדן", אומר מיכאל. "מדובר על סדר גודל של כ־600 אלף דרוזים שמרוכזים רובם ככולם בדרום סוריה, במרחב א־סווידאא, ובמיוחד בכפר דרוזי אחד במורדות החרמון הסורי, אותו כפר שעל פי הדיווחים ביקש להסתפח לישראל. הדרוזים, כמו בכל מקום שהם נמצאים בו, נאמנים למדינה שהם חיים בה, והם היו לאורך השנים נאמנים למשטר אסד.
הבקיעים החלו להתגלות מפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011. עם היחלשותו של משטר אסד מצד אחד והאיומים על הדרוזים מצד כוחות רדיקלים אסלאמיסטיים ג'יאהדיסטיים מצד שני, מצבם הלך והתערער, והדרוזים התארגנו להגן על עצמם. בשלב הזה רבים מהם מפסיקים להתגייס לצבא הסורי, או לפחות מצמצמים בצורה משמעותית את הגיוס לצבא.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: לא כל החטופים מוחזקים בידי חמאס וחמאס של היום זה לא אותו חמאס שהיכרנו לפני חיסולו של סינוואר והיחלשותו. חשוב לזכור שחלק מהחטופים שלצערנו כבר לא בחיים נקברו בכל מיני מקומות ואלה שקברו אותם לא בהכרח איתנו. לכן אנחנו צריכים להיערך לאפשרות שחמאס לא תוכל להחזיר את כל החטופים החיים ואלה שלא בין החיים. חמאס היום במצב שיש להם מוטיבציה הרבה יותר גבוהה להגיע להסכם וישראל בוודאי רוצה להגיע להסכם כזה. בישראל גם בשלה ההכרה שניתן לשנות את ההערכות הצבאית ברצועה מבלי לאבד את השליטה הביטחונית ומבלי לאבד את האפשרות לחדש את הלחימה במקרה שחמאס יפעל לחידוש ושיקום כוחו הצבאי והשלטוני. כרגע צריך לסגור את הפערים שנותרו.
הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 18.12.2024.