בתקשורת
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: חלק מהעניין זה מה שחמאס עשו ב-7 באוקטובר ויש ארגונים שמתלהבים ורוצים להיות חמאס בתחומם. הארגונים האלה לומדים זה מזה. חמאס עוין את הארגונים האלה. הוא ראה בגורמים שקשורים לדאע”ש בתוך עזה סכנה ופעל כנגד. אני לא חושב שיש חיבור ארגוני ביניהם אבל הרעיון הכללי הוא מאד דומה: להפיץ את האסלאם באמצעות הכוח, לפעול נגד אויבי האסלאם באמצעות ג’יהאד תוך גילוי הקרבה, תחכום והפחדה של נוצרים, יהודים וכולי שהם לא מוסלמים.
הראיון התקיים בשעה הבין-לאומית ברשת ב’, בתאריך 24.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: כרגע ישראל במצב של חוסר ברירה. אם נשאיר את רפיח על כנה, תימשך הברחת הנשק לרצועה, חמאס יתארגן ויכבוש מחדש את השטחים ונגיע שוב ל-7 באוקטובר. אז מה עשינו? החיים זה ניהול סיכונים בכל תחום שהוא. יש פה מידה מסוימת של סיכון, אבל אני חושב שישראל מתנהגת בצורה שכרגע מאזנת בין הצרכים הצבאיים והאסטרטגיים שלה לבין הדרישות של העולם. האמריקאים לא מרוצים, אבל הם חיים עם זה בהבנה.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 21.3.2024.
גולדפוס לא מעד. לא הייתה זו שגיאה בתום לב, אלא התבטאות מחושבת, בנאום שטרח לכתוב ולשאת לפני מצלמות. תוכן נאומו הפתיע את מפקדיו וגם את דובר צה”ל. נראה שהיה ברור לו שלו היה מעדכן אותם, היה מקבל פקודה להימנע מלומר את הדברים. התרסתו כלפי הדרג המדיני היא בחזקת שיבוש חמור ביחסי דרג מדיני־דרג צבאי בישראל, שממילא משובשים זה מכבר.
דברי גולדפוס, גם אם רבים יכולים להזדהות עם תוכנם, הם מעשה שלא ייעשה בדמוקרטיה, שבה הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. התבטאותו גם פגעה ביכולתו לפקד על אנשיו. איזה תוקף מוסרי יהיה לגולדפוס בבואו לדון בפועלו של מי מפקודיו שינהג באופן דומה? בדמוקרטיות אחרות, התרסה של קצין בכיר, מוכשר ככל שיהיה, הייתה מסתיימת בהדחתו המיידית של הקצין, לא רק מתפקידו כמפקד אוגדה, אלא מהצבא.
המאמר פורסם במעריב, בתאריך 21.3.2024.
נועה לזימי: קטאר משמשת כערוץ מרכזי בעסקת החטופים, אבל ההשקעה הכי גדולה שלה היא על חמאס. אנחנו צריכים לגרום לקטאר להבין שיש להם מה להפסיד במידה ולא תסייע לשחרור החטופים, והדרך לעשות זאת היא להגביר את הלחץ עליה במקביל להמשך הלחץ הצבאי למיטוט החמאס.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 20.3.2024.
ד”ר עדי שורץ: חמאס משתמש בנשק שיש לו שזו הקהילה הבין-לאומית, וקמפיין ההרעבה תופס כמו אש בשדה קוצים על ידי אותם ארגונים של האו”ם שעוינים את ישראל. אנחנו חייבים להפריך את זה ולהבהיר לכולם שאין רעב בעזה. לא כך נראה רעב וצריך לנהל גם את המלחמה הזו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 20.3.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: ישנו בלבול מוחלט וערבוב ביחסים בין הדרג המדיני והצבאי. הדרג האזרחי הפקיר את המרחב הזה והצבא נכנס אליו. מפקדים מבינים לתפיסתם שהדרג האזרחי לא מספק תשובות והם נותנים את התשובות בעצמם. אסור שזה יקרה וזה חמור. יש פה בעיה קשה שזולגת למפקדים פנימה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 20.3.2024.
מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס • בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה”ל לרפיח ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות “המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל”.
הראיון המלא התפרסם בגלובס, בתאריך 19.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: אני חושב שהיחס לישראל בסופו של דבר תלוי בעוצמה ובלכידות שלנו. אם האמריקאים יראו את זה אצלנו, הם יטיבו איתנו. אם הם יראו ממשל מפורק, עם שנמצא בקיטוב גדול וצבא שלא מצליח לייצר ניצחונות מהירים אז נמשיך לחטוף. אנחנו פה הקובעים והביצוע יקבע את היחס של הממשל האמריקאי כלפי ישראל.
אין לי ספק שטראמפ עדיף לישראל במצב הנוכחי, כשביידן במצב קצת מפחיד.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 19.3.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: יש בעזה נחישות גדולה באוכלוסייה שנלחמת בנו. אחרי מה שהם עשו ב-7 לאוקטובר אי אפשר לקרוא לזה עם, אבל הם נחושים ונלחמים. ביו”ש אנחנו חוזרים כל פעם לג’נין וטול כרם, פועלים שם וחוזרים. כך זה יימשך גם בעזה.
אנחנו פועלים כל הזמן כדי לדכא את פעילות חמאס בעזה ואנחנו נמשיך. בסופו של דבר אנחנו ננצח את המערכה בהשמדת החמאס. עזה תפסיק להיות איום על ישראל. זה ייקח זמן אבל זה יקרה.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 19.3.2024.