בתקשורת
פרופ’ קובי מיכאל לערוץ הכנסת: במציאות שנוצרה נראה לי שלא תהיה ברירה לסוג של מהלך צבאי שיסדיר מחדש את המציאות בדרום לבנון. אנחנו צריכים לתת צ’אנס למאמצים האמריקאיים להגיע להסדר, כי תמיד נכון יותר לעצב מציאות נוחה לנו על בסיס הסדר ולא מלחמה.
צריך להכין את עצמנו מבחינה צבאית, לבנות את הלגיטימציה הבין לאומית, להדק את השורות עם ארה”ב כדי שזה יהיה בתמיכה מלאה שלה ואז כאשר יגיע יום פקודה לבצע את זה בצורה הטובה והיעילה ביותר שאפשר.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 13.3.2024.
נועה לזימי: מה שמעניין בקטאר זו הדואליות המסוכנת שבה היא מתנהלת. מצד אחד – מהדקת קשרים עם המערב, ארה”ב ואירופה ונתפסת כשותפה פרגמטית מתונה. במקביל היא ממשיכה להדק את הקשרים עם איראן, תורכיה, האחים המוסלמים ויש לה רקורד עשיר בטרור.
מדינות אירופה תלויות במידה כזו או אחרת בקטאר לחלופה לגז הרוסי וגם צריך לזכור שזה חלק מאסטרטגיה שלמה שמייצבת את קטאר כמגשרת ומתווכת וכך היא בונה לעצמה את אותה תדמית מתעתעת.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 13.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אני חושב שכשמדברים על היום שאחרי ישראל הייתה צריכה לבוא ולהציג את תוכניתה ולומר שכל העניין הזה צריך להעשות תחת מטריה של ארכיטקטורה אזורית חדשה שמבוססת על תהליכי הנורמליזציה שבין ישראל לעולם הערבי בדגש על ערב הסעודית. הרשות הפלסטינית תעבור תהליכים של שינוי בתוכה. האחריות הביטחונית תמיד תישאר של ישראל, אבל צריך לייצר יחד עם ארה”ב כוח רב לאומי. עזה והרשות הפלסטינית הן שתי רשויות שצריכות לעבור תהליכים של שינוי. תחת אותו משטר של כוח רב לאומי שיהיה כאן לפרק זמן מסוים ואחריו – אפשר לדבר על פדרציה פלסטינית שתהיה מחוברת בין שני האזורים.
הראיון התקיים בשעה הבין-לאומית ברשת ב’, בתאריך 12.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: אין ספק שיש עליית מדרגה בחיכוך בין ישראל לארה”ב, גם ברמה האישית בין ביידן לנתניהו בעובדה שארה”ב נכנסת לבוץ הפוליטי בישראל ומפגינה מעורבות. יחד עם זאת צריך להבחין בין העיקר לתפל. העיקר הוא שלישראל יש כמעט חופש פעולה מוחלט בלחימה בעזה. אם ישראל תחליט שהיא נכנסת לרפיח, האמריקאים ישלימו עם זה. בחופש פעולה מבצעי ובענייני חימוש ארה”ב איתנו עד כה.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 11.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: נתיב הסיוע הימי לכשעצמו חסר כל משמעות אם אין בקצה שלו מי שיודע לאבטח את קליטת הסיוע ההומניטרי ואת חלוקתו. כדי שזה יקרה צריך שיהיה כוח צה”לי לאורך כל התהליך. המשמעות של זה היא שאנחנו בסוג של ממשל צבאי.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 11.3.2024.
חוקר השב”כ הבכיר משה פוזיילוב שחקר מאז פרוץ המלחמה מחבלי נוח’בה שנתפסו, מספק הצצה נדירה לנעשה בחדרי החקירות: “יש דברים יותר מפחידים ומלחיצים מהמוות, כמו חוסר ודאות, הקשר להורים ועתיד המשפחה. חקירות אנשי הנוחב’ה הביאו עשרות אלפי מטרות שלא ידענו על קיומן”.
הראיון המלא באתר מאקו, מתאריך 10.3.2024.