בתקשורת
פרופ' זכי שלום: אני מסכים שאם ישראל צריכה לחסל את כל פרויקט הגרעין של איראן צריך את הסיוע האמריקאי. אני חושב שאפשר לחסל גם חצי, ואז מה יעשו האיראנים? לא צריך לחסל את הכל. צריך להעביר להם מסר שאנחנו יכולים להגיע אליהם, לחסל את המתקן הגרעיני ולכן לא כדאי לכם להמשיך אלא להגיע איתנו להבנה בנושא. אם תמשיכו בדרך הזו, נפעל צבאית. נהרוס לכם עכשיו חלק ואם תמשיכו – נהרוס חלק נוסף. לזה לא צריך את ארה"ב. עם הצלחה לא מתווכחים. כשאתה מצליח אז הולכים איתך. ישראל מצליחה בלבנון, נכון שיש לזה מחיר, אבל האמריקאים מודעים לזה. הציבור האמריקאי תומך בזה. אחרי הטילים מאיראן יש תמיכה רחבה בפעולה של ישראל.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 10.10.2024.
רות פינס פלדמן: עוד מראשיתה של המלחמה צרפת מנסה להגדיל את מעורבותה והשפעתה במזרח התיכון, והיא ניסתה לקחת חלק משמעותי יותר במאמצים להגיע להסדר בעזה ולעסקת חטופים. צריך לזכור שבמהלך השנה האחרונה, לצד הבעת התמיכה בישראל, צרפת הביעה תמיכה גם בפלשתינים וכעת, מאז ההסלמה בצפון, באזרחים הלבנונים. צרפת רואה את עצמה במידה מסוימת אחראית ללבנון, בשל הקשר ההיסטורי בין המדינות עוד מימי המנדט הצרפתי. הקשר הזה הוביל גם לקשרים כלכליים ותרבותיים בימינו. יש לזכור כי בצרפת חיים מאות אלפי לבנונים (קרוב ל־300 אלף על פי הערכות שונות), ויש ציפייה ולחץ פנימי בצרפת מצד ציבור זה.
פורסם בערוץ 7, בתאריך 10.10.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: בדרום לבנון – אין מפקדים. החיילים מכווני מטרה והם פועלים עצמאית. הם פורקים כל מה שיש להם. בסוף נגיע למצב שדרום לבנון תהיה נקייה, והתושבים שלנו בצפון יוכלו לחזור לבתיהם. זה יימשך עד שחיזבאללה יתפרק מנשקו, ירים דגל לבן, ולא יהיה יותר כוח חמוש שלהם שם. אנחנו ממשים עכשיו את קיר הברזל של ז'בוטינסקי.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 09.10.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: עד אוקטובר 2023, הרבה מאד מאמץ הושקע בבנק המטרות, ומעט ביכולת ליצור התרעה. זה לא שלא הושקע, אבל הושקע פחות.
זה נבע מתוך התפיסה שלנו את אופי העימות. למה אני צריך לדאוג להבין את הכוונות של חמאס? בסבב, מה שאני צריך זה מטרות. זה לא כזה חשוב מתי יהיה עוד סבב. העיקר שיהיה לנו על מה לירות. במקביל, עסקנו הרבה בלהבין את נסראללה ואיראן. אפילו ביהודה ושומרון זיהינו פוטנציאל גדול יותר להתלקחות.
בסופו של דבר, עקבנו אחרי ההתחמשות של חמאס. ידענו מהמודיעין הגלוי והלא-גלוי הרבה פרטים על איך ייראה השבעה באוקטובר.
במערך המודיעין השתרשה תרבות של עודף ביטחון עצמי. יש אומרים אפילו יהירות, אני לא יודע להגיד. תרבות של חוסר קשב לדעות, חוסר קשב לדברים שלך אפילו בעצמך. אני מניח שלחלק מהאנשים היו קצת פרפרים בבטן, איזשהו ספק. אבל לא ראיתי שמישהו עשה עם זה משהו. יש פה ממד של תרבות ארגונית.
אתה מרגיש שאתה איש מודיעין מצוין, כי הרבה מהערכות שלך מתאמתות, בכל מה שקשור למודיעין מבצעי. אתה יודע איפה נמצאים מתקני הייצור, ואתה יודע שהנשק נמצא במשאית השמינית בשיירה האיראנית, אתה יודע כל כך הרבה דברים, אז אתה איש מודיעין מצוין. למה שתטעה? זו לא רק הקונספציה לגבי האויב, זה הקונספציה שלך לגבי עצמך.
הראיון המלא התפרסם בדבר, בתאריך 09.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: תכלית האסטרטגיה היא לחולל כאן שינוי מהמעלה השנייה, כלומר שינוי של המערכת הקיימת. דרך החלשה שיטתית של איראן באמצעות פגיעה בנכסים המשמעותיים שלה – חמאס וחיזבאללה והחלשה של איראן עצמה.
אני חושב שישראל מכוונת לכך שבסופו של יום איראן תישאר ללא התשתית הגרעינית שלה וההנחה היא שזה גם יביא לשינוי של משטר. יכול להיות שיצטרכו לעשות זאת בשלבים. כרגע ישראל לוקחת את הזמן כדי לשכנע את האמריקאים להצטרף באחד השלבים, כדי להרוס את הגרעין האיראני. זה יחולל את המפץ הגדול.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.10.2024.
ד"ר עדי שורץ: אני חייב לציין שאני פסימי מאד בעניין עסקת חטופים. אם אנחנו מנסים להיכנס לראש המעוות של סינוואר, ברור לנו לגמרי שהם מעין תעודת ביטוח שלו. איזו סיבה בראייתו יש לו לוותר עליהם? זו גם הסיבה שהוא מוכן רק לעסקה בשלבים. אנחנו צריכים להיות מאד ריאליים בנושא הזה. המטרה של חמאס היא שבסוף המלחמה הוא יישאר בשלטון. אם הוא ישחרר את החטופים איזו תעודת ביטוח תהיה לו? הלוואי ואני טועה, אבל זו הערכתי.
מדברים הרבה על מה שיקרה ביום שאחרי – דוגמא מתורכיה. היא כבשה רצועה בצפון סוריה בעשור האחרון. הם נכנסו לשם כאזור חיץ להגן על עצמם. זה עבר בשתיקה בעולם. זה תקדים. אם תורכיה יכולה לעשות את זה, זה בהחלט לגיטימי שישראל תעשה את זה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שההתנהלות של ישראל מובילה להחלשה מוחלטת של איראן וכל הציר שהיא מובילה. במקביל אנחנו ממשיכים במאמץ ברצועת עזה ולדעתי מתחילים לעשות עכשיו מה שהיינו צרכים לעשות הרבה לפני – פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה ופירוק מרכז הכובד ברצועה. גם הפעילות במחנות המרכז שהנחנו ששם נמצאים חטופים, ולא פעלנו בהם. בסופו של יום המהלכים הישראליים מתגבשים לאסטרטגיה קוהרנטית שמשפיעה גם על ארה"ב והעולם החופשי.
יש סימני התעוררות בארה"ב, ואני חושב ששם מבינים היום יותר מתמיד שישראל נחושה לעשות את המלאכה עם העולם החופשי או בלעדיו. נראה לי שהם יעדיפו שנמשיך ובהמשך – כשישראל תצליח, הם יצטרפו אלינו, לצד המנצח.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 08.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הידיעה על מותו של סינוואר לא ברורה לי. חשוב להבין שסינוואר לא פוחד מהמוות. הוא נכון למות בעבור המטרות שהוא רואה מול עיניו. הוא אידאולוג, פסיכופט ומנוכר לחלוטין לרגשות של אנשים שסביבו. אין לו שום תמריץ להגיע לעסקה איתנו ולכן צריך לצאת מנקודת הנחה שלא נראה תמונה שלו יוצא עם ידיים מורמות ונכנע.
אם ארה"ב הייתה מפעילה את הלחץ הנדרש על הקטאר ובמקביל – מפחיתה את הלחץ על ישראל, אז סינוואר היה מבין שאין מי שעושה במקומו את העבודה, וזה היה אולי יכול לשפר את הסיכוי לעסקה.
הראיון התקיים ביומן הצהריים של גלי צה"ל, בתאריך 08.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: המשטר האירני נמצא במצוקה נוראית ובמבוכה אסטרטגית קשה. הוא מחפש את דרכו ומבין שאיראן נחלשה בצורה משמעותית. הוא חושש מאד מהזרוע הנטויה של ישראל ועוד יותר מכך שיימצא את עצמו בעימות ישיר מול האמריקאים. מפעל חייו שהוא התשתית לעצם קיומו – התשתית הגרעינית, עומדת בפני חורבן והדבר המטריד ביותר בעיניו זה מה קורה אצלם פנימה. רוב האנשים מתעבים את המשטר ומחכים להזדמנות הראשונה שהוא יגלה חולשה והם יקומו ויפילו אותו.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 08.10.2024.