פרופ' קובי מיכאל: נראה כי הולכים לממשל צבאי לפי הדין הבין לאומי בעת מלחמה, שתפקידו לספק מים, מזון, תרופות ומחסה. ממשל צבאי כזה כל מהותו הוא עניין של נוכחות צבאית קבועה בשטח.
הממשל הצבאי המתחייב בעת הזו למיטב הבנתי הוא השלב השלישי לאחר כיבוש שטח וטיהורו. זה השלב לפני האחרון שהוא יצירת חלופה שלטונית בשטח שנכבש.
המלחמה עד כה עלתה 250 מיליארד שקלים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקצרים את משך המלחמה ומקטינים את העלויות. לפעמים צריך לשלם עלות שולית נוספת כדי להגיע לקיצורה.
רות וסרמן לנדה: התפיסה המצרית אומרת שלהילחם עם חמאס או עם רדיקליות איסלמית זה דבר שלוקח הרבה זמן. הם אומרים את זה לישראל ולא מקבלים תחושה שישראל מבינה מה יהיה ביום שאחרי. לכן הם מאד חוששים. הם חוששים שאם לא יהיה חמאס להשליט סדר, יהיה שם דאע"ש. יש להם חשש אמיתי שיהיה גרוע יותר.
מצרים מוטרדת. היא רואה מצד אחד את הנחישות הישראלית להישאר שם. מצד שני הם לא מבינים מה יהיה ביום שאחרי. הם לא תומכים בחמאס, אבל חוששים מאופציה יותר גרועה, אז הם משמרים מצב נתון ולא רוצים שישראל תהיה על ציר פילדלפי.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 04.09.2024.
ד"ר עדי שורץ: במבט אסטרטגי אני חושב שאנחנו באמצע הדרך אבל אנחנו רחוקים מאד עדיין מהשגת המטרה. השלמת הפעולה שלנו – מציאת סינוואר, שחרור החטופים, הכנעת עוד ועוד כוחות בעזה, נטרול מנהרות בעזה, בזה כל המזרח התיכון צופה. הדבר היחיד שיחזיר לנו את ההרתעה זה חיסול חמאס.
איראן משך שנים נקטה מדיניות מאד לא ישירה. הם בנו את השלוחים שלהם במדינות שסביבנו. אני חושב שהעימות הישיר עם חמאס שיש לנו לא משרת את האיראנים. גם כשהיה חיסול שיוחס לנו באיראן, הם לא כל כך ידעו מה לעשות. מלחמת התשה הרבה יותר מתאימה להם.
אין לנו ברירה אלא לחזור ולהיות חברה מגויסת. כנראה שנצטרך יותר חיילים, יותר משטרה, יותר שב"כ, כי האפשרות האחרת היא שפשוט לא נהיה. לטווח היותר ארוך ישראל תוכל להיות מדינה יציבה ולכרות בריתות עם חלק מהמדינות שסביבנו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 03.09.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: העמדה של הקבינט הביטחוני היא שצה"ל צריך להיות נוכח בציר פילדלפי. יכול להיות שיש שם עדיין מנהרות ובכל מקרה הציר מהווה צינור חמצן לחמאס ולכל מערכת הטרור ברצועת עזה. אני חושב שצריך ללמוד את הלקח שאי אפשר לסמוך על המצרים וגם לא אמצעים טכנולוגיים. ההתעקשות של חמאס להישאר שם, היא בדיוק הסיבה לזה שאנחנו צריכים להתעקש.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.09.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: ישראל שולטת על כל הגבולות של עזה, כולל המעבר הימי. כל החמושים, אמצעי לחימה, כל מה שנכנס לעזה הגיע ממרחב פילדלפי. חלקו עבר דרך מעבר רפיח בעבר אבל חלק גדול גם עבר מתחת לציר. אם צה”ל לא יהיה שם זו תהיה קטסטרופה. כל הניסיונות לומר שנעשה את זה בצורה טכנולוגית ונסמוך על הצבא המצרי הוא זריית חול בעיניים.
גם אני רוצה לשחרר את כולם עכשיו, אבל כיצד? כל הדיבור על הסכם, הוא באוויר. אין כל הסכם על השולחן. פורסם אתמול שנציג חמאס בשיחות אמר שלא יהיה הסכם אם ישראל לא תתפנה מכל הרצועה. סינוואר לעולם לא ישחרר מרצונו את כל החטופים. אין לנו דרך לשחרר את החטופים זולת הפעלת כוח צבאי. וזה שלא הצלחנו עד עתה אומר שלא לחצנו מספיק. זו החובה המוסרית שלנו. בצר לי, הדיון הפך להיות ילדותי ורדוד.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.09.2024.
תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר: חמאס מעוניין להבריח אמל"ח פנימה והחוצה. הישארות ישראלית בציר פילדלפי תהווה גם מכה אסטרטגית משמעותית עבורו. אם ישראל רוצה לשלוט בעזה צבאית בעתיד, יהיה לה קשה יותר אם לחמאס יהיה עורק חיים פתוח.
אינני מאמין שחמאס יסכים על סעיף שאוסר הברחת נשק, אבל מנגד אנו רואים עד כמה המצב רגיש והאירוע עם החטופים מחדד עד כמה ההחלטה לא קלה. זו דילמה קשה.
התפרסם בגלובס, בתאריך 02.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הסקר שעשינו מתמקד במשרתי המילואים. אנחנו תקופה די ארוכה הולכים עם תחושה שהולך ומתפתח כאן סוג של משבר אמון בין המפקדים בשטח לבין הפיקוד הבכיר. חשבנו שנכון יהיה לנסות לבחון את התחושה הזו באמצעות סקר שנעשה על ידי מכון לזר למחקרים עם מדגם מייצג. הסקר נעשה במהלך חודש אוגוסט האחרון והממצאים מדאיגים.
מדובר על מציאות שבה ל-80% בקרב הנשאלים מביעים אי שביעות רצון גדולה מהאופן שבו המטה הכללי מנהל את המלחמה. 58% מייחסים עמדת אמון נמוכה לרמטכ"ל ו-60% להודעות דובר צה"ל. לצד זה יש עמדת אמון גבוהה מאד במסוגלות וביכולת של צה"ל לנצח את חמאס וחיזבאללה ורמת אמון גבוהה במפקדי השדה, ממג"ד ועד מפקד אוגדה. יש כאן ניגוד מאד חריף בין עמדת אמון במסוגלות של צה"ל לנצח, בדרג מפקדי השדה למול עמדת אמון מאד נמוכה במטה הכללי, ברמטכ"ל, בהודעות דובר צה"ל ובאופן שבו המטה הכללי מנהל את המלחמה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 02.09.2024.
משה פוזיילוב: עוברים עלינו ימים קשים לאחר החזרת 6 החטופים ההרוגים. אנחנו במידה רבה משלמים את מחיר ההשטחה של השיח הציבורי. מי שחטף ורצח אותם זה החמאס. לצערי החברה הישראלית נופלת קורבן לשיח שקרי כאילו יש עסקה על השולחן. צריך לומר את זה בבירור – אפילו האמריקאים שהם לא מהחובבים של רה"מ נתניהו, אמרו שישראל הסכימה לעסקה וחמאס לא. חמאס לא יסכים לשחרר את כל החטופים אלא אם נבטיח לו שהוא יישאר בשלטון, לשקם את עזה, לשקם את היכולות שלו, לשמר את החזון שלו להשמיד את ישראל. יצרו פה ציפיות שרובן הנדסת תודעה.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 02.09.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אנחנו באמת לא יודעים מה היו הנסיבות שבהן נרצחו החטופים, אני לא חושב שמישהו באמת יודע מה היו נסיבות אלו, קצת קשה לומר. אני חושב שבאופן עקרוני חטופים חיים הם נכס בידי חמאס ולהרוג אותם ולהשאיר אותם במנהרה לבדם זה בוודאי משקף בראש ובראשונה את המצוקה שבהם שרויים המחבלים שמחזיקים את החטופים.
האירועים מראים על היחלשות השליטה המרכזית בחמאס, לו הייתה פה מדיניות קבועה, היית יכול להגיד שכרגע המדיניות של חמאס זה להרוג חטופים אבל כל אחד עושה משהו אחר. מתקבל הרושם שיש אובדן שליטה של הארגון. צה״ל נכנס למרכז רפיח, מתקרב אליהם והם בחרדה וכל אחד פועל כפי שהוא חושב. זה הרושם המתקבל.
הראיון המלא התפרסם במעריב, בתאריך 01.09.2024.
ד"ר עדי שורץ: הבאת גופות ששת החטופים לישראל זה באמת אירוע טרגי וזה בעצם המשך של ה-7 באוקטובר. בגלל אותה כמות של חטופים הטרגדיה הזו ממשיכה. אנחנו לא צריכים להיות מופתעים מכל גילויי האלימות והסדיזם מצד חמאס זה בדיוק מה שראינו ב-7 באוקטובר. בהיבט הזה אין חדש.
ביהודה ושומרון יש לנו יכולת מודיעינית רבה. אנחנו נמצאים בשטח. אני עדיין חושב שאם אפשר להביא לידי ביטול של חמאס אז זו צריכה להיות המטרה. לתוצאות המאבק בעזה תהיה השפעה רבה על יהודה ושומרון. הדברים האלה קשורים אחד לשני.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 01.09.2024.
