בתקשורת
משה פוזיילוב: יחידה 504 צירפה חוקרים ואנשי מבצעים לכוח של השייטת שיצא לעיר צפונה מבירות. זה באיזור שידוע בחיי הלילה הפעילים שלו, יעד מאד תיירותי. במבצע מיוחד ויוצא דופן מגיעים כ-25 לוחמים וב-4 דקות מגיעים ליעד, מזהים את הדמות, מוציאים אותו מבית ולוקחים אותו לחקירה בישראל.
יש צילומים בתקשורת הערבית שהם הותירו מאחור דרכון מפנמה ו-10 כרטיסי סים שהיו שם. מי שמסתובב עם יותר מ-2 כרטיסי סים זה אדם שמתעסק בפעילות חשאית.
כשאתה פועל ביעד בעומק לבנון, יש כנראה ידיעה מאד מיוחדת על עיסוקו של האיש, והמודיעין רוצה להרחיב את הידיעות שלו על אותה הפעילות.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 03.11.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: אני שומע שמתרבות הידיעות שאיראן החליטה להגיב לפני הבחירות בארה”ב. ישראל אינה צריכה לפעול באופן תגובתי. ישראל צריכה להשיג את המטרות האסטרטגיות שלה – לערער את היציבות השלטונית באמצעות פגיעה בכלכלה, ולפגוע ולדחות את תכנית הגרעין.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31.10.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: חמאס לא תהיה חלק מהשלטון המקומי שיהיה ברצועת עזה. חיזבאללה זה סיפור אחר. צריך לקלף את היכולות של איראן, ולהחליש אותה בצורה שלא תוכל לתמוך את חיזבאללה לחזור להיות מה שהיא הייתה. במקביל צריך לחזק מאד את לבנון וזה מה שעושות בריטניה, צרפת וארה”ב. להגדיל את צבא לבנון, לחמש אותו, לאמן אותו ולייצר מצב שבו אנחנו עוזרים ללבנון בהחלשת חיזבאללה ועוזרים לאזור כולו בהחלשת איראן.
לא נצליח למנוע את הטרור באופן מוחלט, אבל אנחנו נייצר מציאות משופרת יותר. לבנון תישאר כושלת לעוד הרבה שנים כנראה, אבל אפשר לייצר מציאות משופרת יותר. הבעיות תישארנה, אבל למדנו מה-7 לאוקטובר משהו וזה לא יכול לחזור על עצמו. אנחנו נשמור על היכולת שלנו לאחוז מודיעינית בדרום לבנון ובכל המרחב שמסכן את יישובי הצפון ובעיקר נשמור על הזכות שלנו להגיב ולהתערב כל אימת שאחרים לא יעשו זאת. זה שינוי משמעותי.
הראיון התקיים ב”העולם היום'” בכאן 11, בתאריך 31.10.2024.
משה פוזיילוב: מה שהאיראנים עושים זאת שיטת ריגול מוכרת, וזאת שיטה נחותה. המודיעין האיראני פונה לאוכלוסיות מוחלשות. הוא זיהה את התפרים שבהם מדינת ישראל מנהלת שסעים חברתיים, והוא סימן לעצמו את המאגר של יוצאי איראן או יוצאי ברית המועצות לשעבר, ולדעתי הם פשוט הולכים על הדבר הזה כי הם לא יכולים להגיע למאגרים איכותיים. הם מנסים לרסס, לפנות לכמה שיותר אוכלוסיות שקיים אצלן ניכור חברתי או חוסר הזדהות לאומית, שמאפשרת לפתות אותם בכסף.
הראיון המלא פורסם ב-103FM, בתאריך 31.10.2024.
מאיר בן שבת: מנהיג איראן אמר על התקיפה הישראלית ש’אין להגזים במשמעותה, אך גם אין לזלזל בה’. מנקודת המבט הישראלית הייתי מדייק ואומר: אין להקל ראש במשמעותה, אבל גם לא להגזים בהערכת השפעותיה. מדובר בפעולה מוגבלת, מדודה ומאוזנת, שפרמה את ההגנה האווירית, פגעה ביכולות הייצור של הטילים הבליסטיים, וחשפה את פגיעותה של איראן מול ישראל. היא כוּונה ליעדים נבחרים שאינם מכניסים את ישראל לקונפליקט עם וושינגטון ונעשתה בדרך שאינה מאלצת את איראן להיכנס לחילופי מהלומות ישירות עם ישראל. מבחינת איראן זו הידרדרות נוספת שלה אל מסלול ההתנגשות הישירה, שממנו היא ביקשה לברוח באמצעות הפעלת ארגוני חזית. התקיפה הישראלית הסתיימה בהצלחה, וכרגע איראן מבינה היטב מה ישראל מסוגלת לעשות אם היא בכל זאת תבחר להגיב. זהו מהלך חשוב והכרחי שישראל נקטה בנסיבות שנוצרו, ואני שמח שאצלנו נזהרים מזחיחות. לאף אחד אין אשליות באשר להתמודדות הזאת. המאבק רחוק מלהסתיים.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 31.10.2024.
רות פינס פלדמן: הקרב אומנם צמוד, אבל אני מעריכה שהפער יגדל מעט לטובת טראמפ עד יום הבחירות. הבנו שמדובר במרוץ צמוד מהרגע שביידן פרש והאריס הצטרפה. מובן שיכולות להיות הפתעות. יש המון מצביעים שהם על תקן של מצביעים לא רשומים.
האמריקנים מרוכזים בנושאי הפנים. הם מאוד מאוד מרוכזים בכל מה שקורה וקשור ליוקר המחייה ולנושא ההגירה. אלה נושאים שטראמפ חזק בהם. הם מאוד מבקרים את קמלה, שהייתה ממונה על תחום ההגירה והייתה חלק מרכזי בממשל הקודם, והתשובות שהיא נותנת לביקורת לא מספקות אותם”, היא מציינת. “האריס הלכה לסבב ראיונות ונשאלה בנושאים הללו ויצרה לעצמה כמה פאדיחות. היא לא הצליחה להציג את המדיניות שלה באופן קוהרנטי, ובמקום להזכיר את ביידן היא האשימה בכול את טראמפ, וזו הייתה נורה אדומה בעבור מצביעים רבים, כולל דמוקרטים. לדעתי הדבר הזה פגע בה יותר מאשר עמדותיה בנושא המלחמה של ישראל. מצד אחד הרפובליקנים כועסים עליה, ומצד שני הבייס הדמוקרטי שלה, שחלקם באים ממשפחות מפורקות שבהן אחד מבני המשפחה בכלא במשך שנים על עבירות קטנות, כועסים עליה כי היא החריפה את מדיניות הענישה כששימשה בתפקידים קודמים.
הראיון המלא התפרסם באתר בשבע, בתאריך 31.10.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: המצב בלבנון לא יכול להישאר כמות שהוא. אנחנו צריכים לנקות את דרום לבנון עד קו הליטני ובחלקים מסוימים גם וגם מעבר לו. זה ייקח עוד חודשים ארוכים. תושבי הצפון לא יוכלו לחזור במצב הנוכחי לבתיהם.
איראן זה מקור כל הצרות במזרח התיכון. האמריקאים מבינים את זה אולם רואים את הפתרון בדרכים אחרות. בסוף נצטרך לכפות בכוח את הרצון שלנו כדי להגן על המדינה שלנו. גם אם הממשל האמריקאי חושב שהוא יוכל להגיע בהסדרה או מו”מ, אנחנו נהייה להמשיך ולהשיג את היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31.10.2024.
ד”ר עדי שורץ: העברת החוקים בכנסת נגד אונר”א זה הצעד הראשון במסע המאד ארוך שהחברה הפלסטינית צריכה לעבור בדרך להכרה במדינת ישראל. הביטוי המוחשי ביותר לזה שהם עדיין מחשיבים את עצמם פליטים, עדיין מדברים על שיבה ואונר”א היא זו שמתחזקת מבחינתם את החלום הזה.
הסוכנות הזו רק מחזיקה בחיים את השאיפה הפלסטינית, אבל לא שיקמה אפילו פליט אחד.
מה שמטריד את הפלסטינים זו זכות השיבה. ישראל מנסה להוריד מסדר היום את בעיית הפליטים. אם אנחנו באמת רוצים שביום שאחרי לא איום על היישובים שלנו, זה לא מספיק לאסוף את הנשק. אם נוסיף את האלמנט הזה שאין יותר פליטים ולא סוכנות פליטים זה יכול לשנות את המצב.
אין דוגמא לדבר כזה בשום מקום אחר בעולם. כל עוד הנרטיב הפלסטיני קיים אנחנו נידונים לסכסוך תמידי איתם.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 30.10.2024.
ד”ר עדי שורץ: עברו שני חוקים בכנסת. אחד אוסר על פעילות אונר”א בשטחי מדינת ישראל. החוק השני, המשמעותי יותר, אוסר על גופים של המדינה להיות בקשר עם אונר”א. זה משמעותי לגבי כלל הפעילות של אונר”א. אני רוצה מאד לקוות שהממשלה תיישם את החקיקה הזו, כי אז אונר”א כמעט ולא תוכל לתפקד.
ישראל לא יכולה לסגור את אונר”א, כי לא היא הקימה אותה, אבל ברגע שהיא נמנעת משיתוף פעולה היא גורמת לשיבושים קשים בפעילות של הארגון ויכולה להביא לשיתוק של הסוכנות הזו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 30.10.2024.