רות וסרמן לנדה: לתחושתי אנחנו לא מבינים את הכללים באזור בו אנו חיים. אני חושבת שהחמאס כמו גם איראן וגורמים איסלאמיסטים קיצוניים הם אשפי המניפולציה. אולי בגלל הנחיתות הצבאית והמצב שלהם כגורם טרור, הם פיתחו את הדבר הזה לרמת אומנות. בכל מה שקשור להסברה ומניפולציה של הזירה הבין-לאומית הם ממנפים את הלחץ הבין לאומי בצורה שישראל לא עושה. אין לנו מענה לדבר הזה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 7.5.2024.
ד”ר עדי שורץ: חמאס מגייס לצידו נכסים כמו דעת הקהל, שימוש בלוחמה פסיכולוגית, הפעלת לחץ על מנהיגים כמו ביידן באמצעות שקרים על רעב וכדומה. בכל אלה אל ג’זירה היא כלי מרכזי. היא ממש זרוע לחימה.
האיחוד האירופי וקנדה סגרו שידורים של הטלוויזיה הרוסית כשהתחילה המלחמה באוקראינה. זה לא עניין של רודן כזה או אחר או סוגיית חופש הביטוי. פה מדובר על מדינת אויב שמפעילה זרוע תעמולה 24/7 ופוגעת בישראל מבחינה מלחמתית. העניין פה הוא לא של חופש הביטוי אלא של ביטחון לאומי.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 7.5.2024.
מיכאל מירו משוחח עם פרופ’ קובי מיכאל על הלימבו האסטרטגי שממשלת ישראל נכנסה אליו בגלל חוסר ראיה אסטרטגית. לדבריו הפרה את האיזון בין אינטרסים פוליטיים לאינטרסים אסטרטגיים וכעת הכף נוטה לשיקולים פוליטיים ובשל כך נפגע גם האמון הציבורי בממשלה.
פורסם בתאריך 7.5.2024.
רות וסרמן לנדה: בניגוד לקטאר, אשר האינטרסים שלה מנוגדים לאלה של ישראל, למצרים יש אינטרסים לא זהים אך שחופפים יותר את אלה של ישראל. יש לנו אינטרס שהמשטר והשלטון המצרי ימשיכו להיות משגשגים וחזקים. מצד שני – יש חינוך לשנאה גם במצרים. הם החלו תהליכים משמעותיים בעיקר בבתי הספר היסודיים ליותר הכלה, פחות אנטישמיות ועוינות לישראל.
אנחנו חייבים למגר את החינוך לשנאה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 7.5.2024.
רות וסרמן לנדה: מצרים מצאה את עצמה לא מסוגלת לייצא גז לאירופה. בפריזמה יותר רחבה – יש את מלחמת רוסיה אוקראינה שקטעה את היכולת של מדינות אירופה לקבל גז מרוסיה. זה מצריך את ארה”ב לחפש חלופות וייתכן כי היא ממש תשקיע במציאת גז וחילוצו מהמאגרים הפוטנציאליים שכנראה קיימים במצרים.
עניין הגז יכול להוות מנוף לישראל – עדיין קיימת בידינו היכולת להזיז דברים בקונגרס ובסנאט כדי שארה”ב תשקיע במציאת מאגרי אנרגיה במצרים ובמקביל – אנחנו צריכים לדרוש ממצרים לנקוט בצעדים שאנחנו לא עושים, כמו למשל חינוך הדור הצעיר לא לשנאה והסתה נגד יהודים אלא להכלה וסובלנות. זה התחיל בבתי הספר היסודיים אך נעצר.
הראיון התקיים בתכנית הכלכלית של גלי צה”ל, בתאריך 7.5.2024.
ד”ר עדי שורץ: ברור שמבחינת האמריקאים המלחמה צריכה להסתיים. היא לא תורמת להם ולא מסייעת במעמד הבין לאומי שלהם. יש להם אג’נדה גיאו-פוליטית מול רוסיה וסין. מבחינתם הסיפור של חמאס ורפיח הוא מקומי בהתחשב בבעיות הגלובליות. יש פער גדול בין התפיסה שלנו לזו של האמריקאים.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 5.5.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: יש ניצנים מבורכים של שינוי מדיניות מארה”ב כלפי קטאר. לקטאר יש את המנופים הכי משמעותיים כלפי חמאס ואנחנו מתחילים לשמוע שהם מדברים על גירוש מנהיגי חמאס מקטאר. הגירוש שלהם הוא רק ההתחלה. קטאר צריכה להפסיק כל מימון, להשתלט על אל ג’זירה ולהפסיק את ההסתה. לדעתי זה יהיה לחץ על חמאס, שאליו צריך לצרף לחץ צבאי ויצירת חלופה בשטח לחמאס כדי לייצר שינוי אצל הנהגת חמאס ברצועת עזה ובקרב האוכלוסייה המקומית שבחלקה הגדול ממשיכה לתמוך בחמאס.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 5.5.2024.
משה פוזיילוב: ביום למחרת ה-7 באוקטובר התקשרתי לחוקר של סינוואר, וישבנו לדבר על סינוואר וברגותי. שניהם מחזיקים בחלום משותף שבו בין הנהר לים אם חיים יהודים הם חיים תחת שלטון פלסטיני. ההבדל היה בדרך בין שניהם. סינוואר מאמין בכיבוש ישיר שבו יתחברו הזירות ושמדינת ישראל תיפול. ברגותי האמין בשיטת הסלמי. שניהם הבינו שהפלסטינאים חייבים לשלם מחיר דמים קשה מאד כי רק ככה מקבלים עצמאות וזה מה ששניהם עשו.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 5.5.2024.
ד”ר יוסי מנשרוף: מדובר בפרוקסי העיקרי שבאמצעותו פועלת איראן לערעור היציבות בבחריין והיא מליציית סראיא אל-אשתר (הוקמה ב-2013). מנהיג המליציה, מרתצ’א אל-סנדי, שחוסה באיראן מאז 2011, קורא בגלוי למהפכה אלימה שתדיח את משטר אל-ח’ליפה.
הכתבה התפרסמה בכיכר השבת, בתאריך 3.5.2024.
אל”מ במיל’ ד”ר חנן שי: יש לנו יכולת לכבוש את רפיח, אבל המחיר יהיה גבוה מאוד. המלחמה מתנהלת ברמת הביטחון הלאומי, לא ברמת ההגנה הלאומית. ברמת ההגנה הלאומית אתה יכול לכבוש אותה. ברמת הביטחון הלאומי אתה עלול להביא עליך אסון גדול – וזה השיקול שצריך להיות.
הראיון התפרסם באתר בשבע, בתאריך 2.5.2024.
