פרופ’ קובי מיכאל: זהו פרויקט הדגל של מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית שעוסק באיך צריכה להראות מדינת ישראל עשור מהיום, כאשר כל הסט של הנחות היסוד שהיו מונחות לפנינו ב-7 באוקטובר צריכות לעבור תיקוף מחדש.
שלושת שלבי הפרויקט: מיפוי האתגרים והבעיות, איסוף הממצאים ניתוחם והצגת המשמעויות והשלב השלישי – הצגת הצעות למדיניות ודרכי פעולה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 28.4.2024.
מאיר בן שבת שכיהן בעבר כראש המל”ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה • לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: “הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות.
הראיון התפרסם בגלובס, בתאריך 25.4.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: נקודת התורפה שלנו היא ארה”ב כי היא השחקן המשמעותי ביותר כאן במרחב. ארה”ב מסתייגת נמרצות מהתרחבות של המלחמה האזורית ולא רוצה את חייליה כאן ולכן היא מייצרת מרחב נוחות לאיראן להמשיך להשתולל בשכונה הזו. גם אם מנסים עכשיו להרחיב סנקציות על איראן זה עניין מינורי ולא משמעותי. נדמה לי שעד שארה”ב לא תחליט שהיא משנה את כללי המשחק, אנחנו נשאר באותה מציאות.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 26.4.2024.
אל”מ במיל’ ד”ר חנן שי: יש הצהרה של הנשיא ו-16 מדינות נוספות שהם מעוניינים לפתור את הבעיה ההומניטרית ולא רוצים ליצור בעיה הומניטרית חדשה. כלומר להעביר אוכלוסייה מרפיח זה לא מתאים לאג’נדה של הנשיא ביידן. האמריקאים הם האחרונים שרוצים שניכנס לרפיח. יש להם בעיה בקמפוסים של האוניברסיטאות עם תומכי חמאס ויש להם בחירות.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 25.4.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: אני מבחין בין שני דברים. הוא נושא באחריות, יחד עם אחרים, לתקלה של השבעה באוקטובר, שמחירה היה נורא. הוא לא השתתף בדיון בלילה שלפני. אני לא מבין איך התקיים דיון כזה בלעדיו. הוא הוביל מערכת שכולה שגתה בהבנת כיווני הפעולה ומחשבותיו של חמאס ויכולותיו של חמאס, מה שהוביל לתקלה הגדולה. הוא היה שותף למערכת שהייתה בטוחה כל כך בעצמה, לא העלתה על דעתה שהיא צריכה לבדוק את עצמה ואולי בכל אופן דבר כזה יכול לקרות והאמינה שזה לא יכול היה לקרות. כל אלה דברים שמטילים עליו אחריות ישירה על מה שקרה
הראיון התפרסם בערוץ 7, בתאריך 25.4.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: המתח המוחצן בין ארה”ב לישראל, הביקורת הבין לאומית המוקצנת וזו שמושתת על סטנדרט כפול נגד ישראל, יחד עם הנרטיב החמאסי השקרי לגבי מספר נפגעים, הרעבה ואסון הומניטרי ברצועה מחלחל לקהלים הבין-לאומיים והם מהדהדים אותו. זה מעמיד את ישראל בסיטואציה מאד בעייתית שרק מעודדת את חמאס. אני חושב שישראל צריכה להקים ממשל צבאי בצפון הרצועה כאן ועכשיו. בנוסף להמשיך להפעיל לחץ צבאי קשה על חמאס ברצועת עזה ורפיח וללחוץ על האמריקאים וקטאר.
הראיון התקיים בגלי צה”ל, בתאריך 25.4.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: יש הבדל בין האחריות ברמה האופרטיבית של ה-7 באוקטובר שכל כולה של הצבא והשב”כ. זה שלא פירושו את המידע המודיעיני שהיה בצורה הנכונה, שלא דאגו לדרוך את הכוחות, שלא היה מערך הגנה מתאים, שלקח זמן לצבא להגיע – כל אלה הם נחלתו של הצבא, השרות ואמ”ן בלבד. הדרג המדיני נושא באחריות הכוללת ולא יוכל להתחמק מהאחריות הזו.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 24.4.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: כדי להגדיל את הסיכוי לשחרור חטופים, צריך להפעיל שני מנופים: להגביר את הלחץ על קטאר ואת זה יכולה לעשות רק ארה”ב אבל לא נראה לי שהיא בכיוון. האופן בו מתנהלת קטאר הוא לא פחות ממביך, שלא לומר שערורייתי. מנוף שני – הצבת חלופה לחמאס בשטח ובצפון הרצועה. היחידה שאני רואה זה ממשל צבאי זמני. כל זמן שלא תהיה חלופה, חמאס ימשיך לעשות מאמצים לשקם את יכולותיו בכל מקום שאנחנו עוזבים. כל אימת שהם מאמינים שהם יכולים לשקם את יכולותיהם, אין להם שום תמריץ לגלות גמישות במו”מ וגם אין סיבה לאוכלוסייה בעזה להפסיק את התמיכה העממית בחמאס.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 24.4.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: מה שיכול להשפיע על הגישה של הנהגת חמאס זה רק אם יבוצעו 3 וקטורים במקביל: הגברה משמעותית של הלחץ הצבאי, לחץ משמעותי על קטאר של ארה”ב וחייבת להיות חלופה מיידית לחמאס שתבהיר להנהגת חמאס שהיא אינה אופציה יותר ליום שאחרי.
החלופה היחידה שאני רואה כרגע על השולחן זה ממשל צבאי ישראלי שינהל את השטח, את האוכלוסייה. שיבטיח נוכחות צבאית שתמנע את היכולת של חמאס להתאושש בכל פעם. כשתסתיים המלחמה ונקטע את רגלי חמאס, אמור לקום כוח משימה אזורי בין-לאומי שמובילות אותו המדינות הערביות החשובות בגיבוי ארה”ב, בריטניה והוא ייכנס פנימה ויקבל אחריות לכחמש שנים וינהל את שיקום הרצועה והאוכלוסייה. במקביל יחנוך את ההנהגה המקומית שצריכה לקום שם ויעביר לה באופן הדרגתי סמכויות כדי שתוכל לנהל את האוכלוסייה לאחר מספר שנים.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 24.4.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: לא רצינו לשלם מחירים בשביל לקבל את הביטחון שלנו. הניתוח שאנחנו צריכים לעשות לתפיסת הביטחון שלנו הוא כל כך עמוק שלא ייפתר בהליכת מפקד כזה או אחר. לקבל ביטחון – יש לזה מחירים מאד כבדים.
אני רוצה להפריד בין הכשל המבצעי האופרטיבי שמחייב חקירה שזו בעיה אחת שצריך לקחת אותה 10 שנים אחורה ולבדוק איך התפתחה תפיסת ההגנה שלנו בצד המבצעי אופרטיבי. העניין השני אותו לא ניתן לחקור הוא העניין המדיני שגרם לזה שישראל הפרידה בין יו”ש לרצועת עזה מסיבות מדיניות. זו תפיסת עולם מדינית ואותה לא ניתן לחקור במסגרת וועדת חקירה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 24.4.2024.
