פרופ' קובי מיכאל: יש ירידה דרמטית באמון הציבור בצבא. זה תמרור אזהרה מאד חריף וחמור. אני חושב שבמודל צבא העם שלנו שמושתת על צבא מילואים גדול וגיוס חובה, האמון של החברה בצבא הוא המשאב הכי אקוטי שיש לצבא. אם זה לא נמצא – אנחנו בצרה גדולה מאד.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 5.6.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: נהיה יותר ויוצר קשה להימנע מפעולה בלבנון. הדרך הטובה ביותר זה להכריע את המערכה בעזה ושחמאס מורתע לא יחזור לעזה ביום שאחרי. זה יאותת לחיזבאללה שלא כדאי להם להתעסק איתנו. על זה ישראל בונה, אבל לא קל לשכנע את חיזבאללה במסר הזה גם בגלל שהאיראנים מעודדים אותם להגביר את הפעילות וגם בגלל האמריקנים שמובילים למציאות שחמאס יישאר בשלטון בעזה. המציאות נהיית יותר ויותר מורכבת.
הראיוןה תקיים בשעה הבין-לאומית בכאן רשת ב', בתאריך 4.6.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: המטרה המיידית שלנו היא להשאיר את הצפון לריבונות ישראלית. לצורך זה יש להבעיר את דרום לבנון ולסלק משם את האוכלוסייה לשם הגנה מעבר לליטני, ולפעול התקפית מעבר לקו הגבול.
ניתן לתחם את הפעולה לדרום לבנון, אלא אם איראן תחליט להקריב את חיזבאללה על מזבח הדרום. או אז נידרש למערכה רחבה לחיסול מירב היכולות של חיזבאללה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 4.6.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: הצורך לטפל בחיזבאללה הולך וגובר, חמאס ככל שהוא אתגר משמעותי הוא פחות חזק מחיזבאללה. מלחמה כוללת עם ישראל זה דבר שלא רוצים בלבנון.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 4.6.2024.
רות פינס פלדמן: ככל שביידן ממשיך בקו הביקורתי כלפי ישראל הוא גם מאבד את הקול היהודי שם. זה קול משמעותי ויש לו כוח כלכלי גדול. נתניהו קיבל את ההזמנה לנאום מול בתי הקונגרס משתי המפלגות, וזה אומר שיש הבנה שצריך לבוא ולדבר. ברור שלו ולביידן יש חילוקי דעות, אבל למרות זאת נותנים לו לבוא ולנאום. הוא לא רק ידבר על המלחמה בעזה אלא יידע לחבר הכל יחד מול איראן כי היא בסוף עומדת מאחורי הדברים שאנחנו רואים כאן.
הראיון התקיים ביומן הצהריים של גלי ישראל, בתאריך 3.6.2024.
פרופ' זכי שלום: נראה שהמתווה להסדר בין ישראל והחמאס שהציג הנשיא ביידן בנאומו האחרון, נועד במידה רבה לחזק את מעמדו מבית. על רקע הדיווחים בדבר האופציה של הדחתו והחלפתו במועמד/ת אחרת.
התפרסם באתר JDN, בתאריך 3.6.2024.
רות פינס פלדמן: אני חושבת שארה"ב נמצאת במצב בעייתי מבחינה פנימית על רקע הבחירות לנשיאות והמשפט של הנשיא לשעבר טראמפ. הם במשבר אמון מצד הרפובליקנים בכל המערכת הפדרלית. זו נקודת זמן קריטית מבחינתם. ככל שהמלחמה נמשכת, כך ממשל ביידן ממשיך לרדת בסקרים. ביידן רוצה להביא לסוף המלחמה בעזה ובצפון. ביידן רוצה לצבור עוד כוח ומומנטום על ידי הבאתו לסיום המלחמה כאן.
הראיון התקיים ביומן הערב של כאן רקע, בתאריך 02.06.2024.
רות וסרמן לנדה: בכל זירה בין-לאומית א-סיסי יוצא נגדנו. לא הצהרות חסרות תקדים. צה"ל נמצא בפנים וגילה את עשרות המנהרות שחפר חמאס מעזה. זה לא נראה טוב ואפשר להבין שמצרים עצמה לא עשתה מספיק כדי לאטום את המנהרות. צריך להבין את הדואליות במדיניות המצרית. מצד אחד, יחסים חשובים, אסטרטגיים וקריטיים.
השנאה, ההסתה והחומר הלימודי נגד ישראל ממשיכים. נכון, שיש שינוי משמעותי אבל האנטישמיות והאנטי-ישראליות עדיין קיימת.
הראיון התקיים ברדיו 103FM, בתאריך 31.5.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה לממש את המטרה של פירוק החמאס גרום שלטוני וצבאי מאורגן ושלילת היכולת הצבאית. חמאס כבר לא פועל כמסגרת צבאית מאורגנת. עכשיו – בגלל נוכחותנו בצפון הרצועה, לא יכול לתפקד כגורם שלטוני בצורה מסודרת ואנחנו צדים את אנשיו,
אני מקווה שאנחנו נצליח לעמוד בפרץ. אסור לנו להפסיק את הלחימה ולהיכנע ללחץ אמריקאי. היחסים עם ארה"ב הם נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, אבל יש רגעים שאומה צריכה לעמוד על נפשה ולקרוא למימוש האינטרסים החיוניים שלה גם במחיר מתח גובר עם ידידתה החשובה ביותר.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28.5.2024.
רות וסרמן לנדה: זה היה אירוע נקודתי שהסתיים. מקווה שהוא ייבלם ואל יהפוך להסתבכות גדולה יותר מול מצרים. חשוב לציין שהפוטנציאל להסתבכות קיים. הוא טמון בתוך הסיטואציה, משלוש סיבות: כל הנושא של כניסת צה"ל לרפיח מאד הטרידה את המצרים מלכתחילה כי הם חרדים שהמוני עזתים יעוטו על הגבול וייכנסו לשטח סיני. דבר נוסף – הם לא רצו שישראל תמצא את 50-70 המנהרות ב=המשמעותיות ביותר שנחפרו וקיימות ולא נאטמו על ידי המצרים בין רפיח העזתית לרפיח המצרית. ללא ספק התגלגלה שם תעשייה לא מבוטלת של הברחות מכל הסוגים. אין מצב שהמשטר המצרי לא ידע מכל זה. הסיבה השלישית והחשובה ביותר – מצב ההסתה, החינוך שמועבר לציבור המצרי בכלל. בין היתר גם חיילים, שוטרים מוסטים נגד ישראל בעוד שיש לנו הסכם שלום כבר 40 שנה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 28.5.2024.
