בתקשורת
ד”ר רפאל ביטון: לדעתי זה איום אסטרטגי על ישראל. בית הדין מנסה להכניס את ישראל, שנמצאת במלחמה צודקת לאחר אירועי 7 באוקטובר, תחת פיקוח שוטף של בית הדין. במצב כזה לאור ההטיה של בית הדין, ישראל חייבת לצאת מבית הדין הזה, על רקע זה שאין לו סמכות. אפשר להתייצב בפני בית הדין ולטעון שאין לו סמכות וכך גם עשינו. עכשיו זו תחנת היציאה האחרונה, אחרת בין הדין יכול בעוד חודש להגיד שלאור טענות חדשות שהוצגו בפניו, חייבים להפסיק את המלחמה. אז כבר אי אפשר יהיה לצאת.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 1.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: הממשל האמריקאי רוצה לעצב מחדש את הארכיטקטורה האזורית במזרח התיכון על בסיס החזון של ביידן שהופרע על ידי המתקפה של חמאס, כלומר יצירת נורמליזציה בין ישראל לבין המדינות הערביות בדגש על ערב הסעודית. זה אמור להחליש את הציר האיראני ולאפשר לאמריקאים לרכז את המאמצים במקומות אחרים. הבעיה שכל זה יכול להתממש רק אם תיפסק הלחימה בעזה.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 2.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: יש הרס רב בכל הרצועה. מספר הבניינים שניזוקו הוא גדול. אני לא חושב שזה לא כמו המספרים שפורסמו בבי. בי. סי ובטח שלא באזורים החקלאיים ששם יש הרבה מאד מבנים ארעיים.
אנחנו צריכים להיות עם שתי רגלינו נטועות עמוק בקרקע כדי להבין שלא תקום אדמיניסטרציה מסודרת תוך רגע או מסגרת בין לאומית שתיקח את האחריות על המקום. יכול להיות שעד שיתחיל להתהוות מודל אלטרנטיבי, צה”ל יצטרך לעשות את העבודה בסוג של ממשל צבאי.
הראיון התקיים בתכנית היום שהיה בגלי צה”ל, בתאריך 31.1.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: במישור הצבאי מודיעיני שיתוף הפעולה עם ירדן עמוק. בכל המישורים האחרים היחסים מאד בעייתיים. זה נובע כמה סיבות: מעמדו של המלך. האחים המוסלמים בירדן כולם פלסטינים וזה גורם להקצנה, והמלך איבד חלק גדול מהתמיכה שלו במגזר הבדואי בירדן. צריך להוסיף לזה את המציאות הכלכלית וריבוי הפליטים שבתוך ירדן וזה גורם למצב די מעורער. יחד עם זאת ירדן היא עדיין נכס אסטרטגי חשוב לישראל וצריך למצוא דרך להתמודד עם כל הבעיות הללו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 31.1.24.
ד”ר עדי שורץ לאחר הפרסום בוול סטריט ג’ונרל כי לפחות 12 עובדי אונר”א השתתפו בטבח של ה-7 באוקטובר: צר לי להגיד כי מה שמפריד בינינו לבין הפסקת קיומה של אונר”א זו מדינת ישראל. ישראל עדיין הסנגורית הגדולה ביותר של אונר”א. היה שימוע בקונגרס האמריקאי לגבי התפקוד של הארגון, ואחד הטיעונים הבולטים לטובת אונר”א, השתמש בעדות של אחד מקציני צה”ל. הסיבה הרשמית שצה”ל תומך בהם, זה שאין לצה”ל מישהו אחר לעבוד מולו ברצועה על סיוע הומניטרי.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 31.1.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: כוחות הביטחון מצליחים כל הזמן בצורה מרשימה לחסל הרבה התארגנויות ותשתיות טרור בג’נין. הציפיה שזה יתאדה וייעלם היא לא הגיונית. בוודאי לא בעת הזו. בצפון השומרון יש שיתופי פעולה הדוקים בין הארגונים. צריך להסתכל על הגדה המערבית ויהודה ושומרון כעוד זירה במכלול הרחב של האירוע שבו ישראל נתונה. יש לנו 6 זירות פעילות ברמות אינטנסיביות שונות מולנו: רצועת עזה, הגדה המערבית, לבנון, דרום סוריה, מערב עירק והחות’ים בתימן. יש יד שמנענעת את העריסה וזו היד האיראנית. העניין הזה כבר גלובלי כי יש פה את רוסיה וסין שתומכות בציר ההתנגדות האיראני מטעמי אי ההסכמות והתחרות הגלובלית מול ארה”ב.
הראיון התקיים בתכנית רצועת הביטחון עם טלי ליפקין שחק בגלי צה”ל, בתאריך 30.1.2024.
ד”ר רפאל בן לוי: בתרחיש של מלחמה כוללת, חיזבאללה יתקוף את ישראל בכל כוחו בטילים המדויקים הרבים שברשותו, אבל מתקפה כזאת תכריח את ישראל להגיב במהלך נרחב מאוד.
גם איראן לא מעוניינת כעת שחיזבאללה יגרור את ישראל לעימות נרחב, שכן טהרן מחזיקה את האיום של מתקפת חיזבאללה כאמצעי להרתיע אותנו מפעולה ישירה נגד איראן בתחום הגרעין. אני כמובן מבין את האילוצים של צה”ל שכנראה לא מוכן למלחמה כוללת בשתי חזיתות, אבל במסגרת ‘מלחמת ההתשה’ הנוכחית בין ישראל וחיזבאללה – אפשר לעשות יותר.
הראיון התקיים בערוץ 7, בתאריך 29.1.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: האו”ם מעורב בטרור בדיוק מאותה סיבה שהוא מוטה באופן קיצוני, חולני ומעוות כלפי ישראל. אונר”א ממומנת כולה מתרומות, מלבד משכורות הבכירים, והמנדט שלה מוארך בכל 3 שנים על ידי העצרת הכללית. היא צריכה להתפרק כי היא מהווה את המנגנון להנצחת הפליטות הפלסטינית, להנצחת אתוס הקורבנות, המאבק המזוין, זכות השיבה. זה מנגנון שמנוצל על ידי הפלסטינים להנצחת הסכסוך. אני מקוה שהארגון הזה יפורק בסוף המלחמה.
הראיון התקיים בכאן 11, בתאריך 28.1.2024.