בתקשורת
ד"ר יוסי מנשרוף: בנקודה הזאת אנחנו רואים מאבק אידיאולוגי, בין אידיאולוגיה ג'יהדיסטית לאידאולוגיה של ציר ההתנגדות. גם מאבק דתי – שיעים נגד סונים – וגם מאבק גאו-אסטרטגי. סוריה היא חוליית הזהב בשרשרת של ציר ההתנגדות. בלי סוריה אין לאיראן גישה למרחב לבנון ואין לה יכולת לאיים על ישראל. סוריה היא הפתח של איראן לעולם הערבי.
המורדים התעודדו מאוד מכך שישראל שברה את הרוח של חיזבאללה. הם פשוט לא יכלו להישאר אדישים לכך שחיזבאללה הוכה בצורה חסרת תקדים. המעמד שלו נפגע לא רק בעיניי האוכלוסייה בלבנון, אלא גם בעיני האויבים שלו בסוריה. חיזבאללה כזכור מילא תפקיד מרכזי בדיכוי מלחמת האזרחים בסוריה עוד לפני רוסיה ודאע"ש. הנזק שנגרם לחיזבאללה, גם הפיזי וגם התדמיתי, יתכן מאוד שהמורדים ראו את זה כנקודת זינוק.
הראיון התפרסם באתר וואלה, בתאריך 02.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: בכל דיון בעניין היום שאחרי והחלופה האזרחית לחמאס יש הנחת עבודה שאומרת שעזה ניתנת לשיקום. אני חושב שצריך לשאול האם היא בכלל ניתנת לשיקום? ההשערה שלי היא שלא. שני גורמים מסכני שיקום הם העניין של חמאס שנשאר כגורם שלטוני והשני זו תודעת המאבק. כל אימת שהתודעה של הקולקטיב הפלסטיני בעזה תהיה תודעת מאבק שנשענת על אתוס הקורבנות, הפליטות, אי הכרה בישראל ועוד אין סיכוי לתהליך שיקום.
המציאות בהעדר שיקום היא מציאות שתדרדר מהר מאד לכאוס אם צה"ל לא יהיה שם. אנחנו יכולים להתגלגל שם למלחמת אזרחים ומציאות הומניטרית מאד בעייתית. בהעדר שיקום התרחיש הסביר היחיד הוא שצה"ל יישאר במתכונת כזו אחרת ברצועה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 01.12.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: יש תחושה של חמיצות מההסדר בלבנון. ברור שההסדר הזה לא הגיע דרך הטבע, אלא שהוא תולדה של לחץ אמריקאי.
אנחנו רחוקים מהישג המינימום הנדרש, כדי לספק ביטחון לצפון. הישג המינימום הוא כיבוש דרום לבנון עד הליטני ואחזקה של המרחב הזה כרצועת ביטחון.
כעת במסגרת ההסכם, אנחנו צריכים להמשיך לפעול, ככל האפשר ב-60 יום הללו.
יש לחיזבאללה בדרום לבנון בונקרים, מנהרות ואמצעי לחימה רבים. את אלה יש לפרק. מי יפרק את זה? צבא לבנון? יוניפיל? רק צה"ל יוכל לעשות את זה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29.11.2024.
מאיר בן שבת: יש מספר רב של משתנים שמשפיעים על התמונה, בנוסף לאי הודאות של שדה הקרב ולסיכונים במגרש המדיני. לדעתי טוב היה אילו ישראל התעקשה על אזור חייץ מפורז וריק מאדם לאורך רצועת הגבול שעליו היא תוכל לשלוט באש ובמודיעין.
על כל פנים, השורה התחתונה: ישראל לא קיבלה את מלוא תאוותה בזירה הזו, אבל הישגיה לחלוטין לא מבוטלים.
ההסכם הוא הישג בהווה אך השפעתו על העתיד אינה ברורה. הוא מביא עימו אתגרים לא מבוטלים. ראשית, לחיזבאללה יש עדיין יכולות שיוריות והוא יכול להתאושש בסיוע איראן ובחסות השקט שתביא עימה הפסקת האש. שנית, ההסתמכות על צבא לבנון או על כוחות זרים אחרים מעולם לא הוכיחה את עצמה ואין יסוד להניח שתוכיח את עצמה בעתיד.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 28.11.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו עדיין נלחמים בעזה בשאריות של חמאס. עצם העובדה שעדיין יש שם חמאס למרות שכבר היינו שם כמה פעמים, זה בחזקת תקלה שקיימת בתפיסה המבצעית שעל פיה אנחנו פועלים. צה"ל צריך לסיים את הפעילות ואנחנו קרובים לזה. סיום המשימה שם יחד עם נטישה של חמאס על ידי חיזבאללה ואיראן מעמידים את חמאס בפוזיציה הרבה יותר בעייתית. זה אומר סיכוי יורת גבוה לקדם עסקה לשחרור חטופים.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 27.11.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: לא מצליח להבין למה פועלים רק במרחבי המגע ולא בכל המרחב בדרום לבנון, צה"ל היה יכול להגיע לליטאני מוקדם מאוד ולפעול לאחור אבל זה לא נעשה. אני מבין שיש פה סחיטה באיומים על ידי ארצות הברית, וזה בזוי בעיניי, אבל להחזיר את האוכלוסייה לדרום לבנון כשברור שהחיזבאללה נטמע בתוכם? איך בדיוק זה יכול לאפשר ביטחון?
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 26.11.2024.
פרופ' קובי מיכאל: האינטרס של ישראל הוא להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, לנתק בין לבנון לעזה, כדי להקשות עוד יותר על חמאס, ולייצר מציאות שתאפשר לישראל אחיזה מודיעינית חזקה במרחב לבנון כולו, לצורך השגת יכולת תגובה וסיכול של ניסיונות חזרה של חיזבאללה למרחב דרום לבנון ושל מאמצי התעצמות מחדש.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 26.11.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: כמו שאני מבין יש בהסכם עם לבנון כשל מרכזי. אנחנו רוצים להשיב את התושבים לבתיהם בבטחה וזה לא יקרה בלי שליטה של צה”ל לפחות עד הליטני ובמזרח גם מעבר לליטני.
הבעיה המרכזית הינה החזרת האוכלוסייה הלבנונית דרומה. במידה וזה יקרה הרי שחיזבאללה יחזור בחסות האוכלוסייה.
צבא לבנון ויוניפי”ל אמורים לפעול לאכוף את ההסכם. צבא לבנון שיתף פעולה עם חיזבאללה, יוניפי”ל זה עלה נידף ברוח. בלי שצה”ל יהיה במרחב הזה לא נוכל להשיב את התושבים לצפון.
בהסכם הזה ניתן אולי לראות צד חיובי רק במידה ויש בו הסכמה עם האמריקאים באשר לתקיפה באיראן. רק אחרי שנטפל באיראן, נוכל אולי לראות שינוי אסטרטגי בלבנון.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 26.11.2024.
רות וסרמן לנדה: אירופה מצד אחד רדומה, אבל אני חושבת שיש התעוררות מסוימת אחרי השבעה באוקטובר. אנחנו רואים הרבה מאוד אירועים שקורים, כמו מה שהיה באמסטרדם, שכל החברה רואה והתקשורת מכסה ולכן קשה להתעלם מזה. יש גם הרבה מאוד הפגנות, שבעצם לא כולן קשורות לישראל וליהודים, אבל הן חלק מהתקוממות של האסלאם הקיצוני במדינות אירופה, נגד האזרחים עצמם ולאו דווקא נגד יהודים.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 22.11.2024.