נראה שההימנעות של ממשל ביידן מהטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון המבישה נועדה להפגין את עוצמת ארה”ב כלפינו ולאותת לישראל לחכות עם כיבוש רפיח ולהיכנס למשא ומתן.
האמת היא שההחלטה חושפת דווקא את חולשתה של וושינגטון בפני הלחצים מצד גורמים איסלאמיסטים ותומכיהם בארה”ב. לכן במקום לפרש את ההחלטה כמסר לישראל לשקול מחדש את מטרות המלחמה, עלינו לקבל אותו כסימן שחייבים לדבוק בו ללא פשרות.
ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון של האו”ם, בהסכמה שבשתיקה מצד ארה”ב, דורשת הפסקת-אש מיידית במשך חודש רמדאן, שתוביל להפסקת אש קבועה.
ההחלטה גם דורשת שחרור כל החטופים ללא תנאי. המשמעות היא שאם ישראל תמשיך בלחימה בעזה, ניתן יהיה לומר שהיא מפרה את החלטת מועצת הביטחון, ולא מעניין איש שגם חמאס מפר את ההחלטה. הממשל האמריקאי אומר שהוא מפרש את שתי הדרישות ככרוכות זו בזו וזה נחמד, אך זו לא לשון הכתוב. בכל מקרה, זו דרך להפעיל לחץ על ישראל לעשות וויתורים מפליגים במו”מ לשחרור חטופים, ולהכניס אותה למסלול של עצירת הלחימה ללא השמדת חמאס.
בתחילת המלחמה רבים טענו שלא ניתן להכריע את חמאס באמצעים צבאיים שכן מדובר בתנועה אידאולוגית. הם צדקו בכך שאכן מדובר במאבק רעיוני, אך טעו בכך שחשבו שהתוצאות של המלחמה לא משפיעות על הארגון. חמאס מייצג כיום את חוד החנית של התנועות האיסלאמיסטיות בעולם.
טענה מרכזית בפי תנועות אלו היא שעצם ההתפשטות המהירה והמוצלחת של כוחות האיסלאם בעולם מעידה על אמיתותה של דת האיסלאם. באותה מידה, חלק מרכזי במשבר האיסלאם היום נובע מעצם ביטול הח’ליפות, עם נפילתה של האימפריה העות’מאנית, שקרתה בדיוק החודש לפני מאה שנה.
מאז מתקפת חמאס – האיסלאמיזם בתנופה ופועל בזירות רבות בעולם במקביל. אנו עדים כבר חודשים להפגנות האלימות בעד החמאס ברחבי אירופה וארה”ב. רק לפני כמה ימים דאע”ש-אפגניסטן ביצע את הפיגוע על אדמות רוסיה הגדול ביותר בעשורים האחרונים. גם הודו ומדינות נוצריות באפריקה מבינות שהן מצויות באותה סירה. מאבק זה ניטש גם בתוך העולם הערבי עצמו, שכן האיסלאמיזם מאיים על מדינות האזור, כולל איחוד האמירויות, סעודיה, מצרים וירדן שכולן רואות את חמאס ותנועת האחים המוסלמים כאויב מר שמאיים להפוך את משטריהם מבפנים.
בארה”ב – ביידן מתחיל לגלות סימני כניעה ללחצים מצד איסלמיסטים ומשת”פי עם חמאס במפלגתו. זאת, על רקע ההפגנות וחסימות הכבישים של מפגינים פרו-חמאסיים, והאיום בפגיעה בקמפיין הבחירות לנשיאות של ביידן.
זהו רגע האמת עבור ישראל ועיני כולם נשואות למה היא תעשה ברפיח. אם ישראל תהסס ותיכנע ללחצים, וחמאס ישרוד את המלחמה, תיווצר תנופה גדולה לאיסלאמיזם בעולם. הפסד ישראלי יהווה נקודת מפנה במאבק הרעיוני הרחב. בוויכוח הפנים-איסלאמי, ידם של האיסלאמיסטים תתחזק, ובמערב לא יהיה עוד סיכוי למצוא את הנחישות הפנימית לעמוד נגד מגמות אלו שכבר פועלות בקרבם.
אם ישראל תגלה נחישות ותשלים את השמדת חמאס בעזה, דווקא בחודש רמדאן – שאינו חודש של שלום ולא הייתה סיבה להפסקת אש במלחמות בין מוסלמים אף פעם – זה ישליך על כלל הזירות האחרות. זה יוכיח שאכן ניתן לנצח את האידיאולוגיה המרושעת הזאת.
הסעודים משוועים שנכריע את החמאס, וכך גם המצרים, ואפילו האמריקאים מקווים שנפעל על אף האזהרות של עצמם. דרך הלחצים הדיפלומטים הם בוחנים את הרצינות שלנו, אבל יחד עם זאת מצפים שישראל תתעשת ותפעל. אם נצליח במאבק – הם ישמחו וילמדו שאכן ניתן להכריע את האיסלאמיזם גם אצלם. התשובה להחלטת מועבי”ט היא החלטיות ישראלית.
פורסם בערוץ 7, בתאריך 27.3.2024.
