במלחמת חרבות ברזל התגלה חמאס כאויב מתוחכם. החלש פער את מלתעותיו והתגלה כחזק בהרבה מכפי ששיערנו, אך גם מתוחכם, תחכום של המבין כי חולשתו איננה מאפשרת לו לפעול במודל של כוח מול כוח, ולכן עליו להפעיל אמצעים רבים מעבר לכוח.
התחכום שבו פעל חמאס נשען, מהצד הישראלי, על ואקום של הערכות־חסר בתחום המודיעיני, שימוש בפשטות – כהגנה מפני היכולות המתקדמות הטכנולוגיות של ישראל ושימוש שטני במוסריות ובהומניות הישראלית. ההפתעה שהופתעה ישראל ב-7 באוקטובר מעידה על הצלחתה של השיטה החמאסית. חמאס עשה שימוש רב באמצעים הומניטריים לשימוש צבאי, החל מארגונים בין לאומיים ששיתפו עמו פעולה וכלה בעובדים בארגונים שהיו גם פעילי חמאס, ולא רק באונר”א.
במסגרת פעילות חמאס בבית החולים שיפא נעשה שימוש נרחב במניפולציות שונות, בחסות ארב”לים, להוצאת מחבלים ושבויים במסווה של פצועים לדרום הרצועה. ואכן, שבויים ששוחררו העידו כי הלבישו אותם מחופשים לפצועים על גבי אלונקות כדי להעבירם ממקום למקום. ככלל, חמאס התבסס על מסגדים, בתי חולים ובתי ספר כבסיסים העיקריים שלו. בסיס היציאה ונקודת הכינוס השכונתית היו המסגד הקרוב; בית הספר היה מחנה האימונים; ובתי החולים – בסיס לפעילים ולמפקדי הכוחות.
עובדות אלו הביאו לכך שלמרות מגבלות מדיניות האש המחמירה שהטיל על עצמו צה”ל, הופללו אתרים אלו כאתרי טרור, בשל הימצאות אמל”ח בתוכו והשימוש בו כבסיס ליציאת פעולות טרור.
המבצע המבריק בימים האחרונים בשיפא הוכיח זאת מעל לכל ספק, והראה כי חמאס עצמו נפל במלכודת הקונספציה שלפיה ישראל לא תתקוף בבתי חולים.
אך בתחילת המלחמה, בטרם נתגלה השימוש המאסיבי שעשה חמאס במוסדות הומניטריים לצרכי טרור, נסב אחד מרגעי השיא של ראשית המלחמה סביב כיבוש בית החולים שיפא. הציבור בעולם כולו ציפה למצוא בשיפא חלק הארי של מפקדות חמאס, מה שהכשיר את דעת הקהל לכניסה לבית החולים, על אף היותו מוסד הומניטרי. אך אותה הבניית ציפיות פעלה לרעת צה”ל, כאשר במשך ימים ארוכים הממצאים המובטחים לא נמצאו והתיעוד של מנהרות הטרור תחת שיפא בושש לבוא.
גם כאן, חמאס הבין אותנו היטב ולא שיחק לידינו. הוא הבין שכוחות צה”ל יפשטו במוקדם או במאוחר על מתחם בית החולים, ומשכך לא מיקם מתחת לבית החולים שיפא את מפקדותיו המרכזיות אלא חדרי שהייה לבכירים בלבד, בהם עשה שימוש להחזקת חטופים. ואכן, גם לאחר שהושלם כיבוש המתחם וצה”ל ביצע סביבו חפירות רבות, לא נמצא מה שציפו כוחותינו למצוא, עד שברגע האחרון, באורח נס, התגלה מה כן שָכַן מתחת לבית החולים.
במהלך כיבוש בית החולים נמצא טנדר טויוטה מוסלק תחת ברזנט באחת הפינות הצדדיות של בית החולים. הטנדר אמור היה להשתתף בטבח 7.10, אך משום מה לא נעשה בו שימוש. הוא נמצא עמוס נשק וחומרי חבלה, ולאחר שהופק ממנו המידע המודיעיני, פוצץ על ידי הלוחמים במקום. בעקבות הפיצוץ החלה להתלקח דליקה, ודחפור D9 הוזעק לכבותה. הדחפור גרף עפר מסביבות הטנדר כדי לכסותו, ולפתע נחשף פיר עמוק ומושקע.
הכוחות הבינו עד מהרה שמדובר בפיר אסטרטגי, אך נדרשו ימים־מספר כדי לחדור פנימה בצורה מאובטחת. או אז נתגלתה מערכת מנהרות, כ־200 מ’ אורכה, שהובילה אל מחוץ לבית החולים, לשכונה הצפונית הסמוכה. שם אכן נמצא מרכז המפקדות של העיר עזה. בפועל, חמאס בנה את המפקדות מחוצה לבית החולים- לא מטעמים הומניטריים חלילה, אלא בכדי ליצור יציאת חירום לבכיריו אל בית החולים, כמעין “עיר מקלט” ומגן מפני ההפצצות. בית החולים שיפא היה אפוא הממ”ד של מפקדי חמאס, על אף שמרכז הפעילות מוקם מחוץ לו. אין משמעות הדבר שבית החולים היה מתקן הומניטרי תמים.
כאמור, וכפי שפורסם, במקום הוחבאו חטופים ונערכה בו פעילות טרור ענפה. ואכן, במהלך הפשיטה על בית החולים נמצא בו ציוד של חיילי גולני שנחטפו בשמחת תורה, ובכלל זאת קסדות מגואלות בדמם, וכן נשק צה”לי שנגנב במהלך הטבח ואמצעי חבלה רבים. במקרה של בית החולים שיפא התגלתה אפוא השטניות החמאסית המתוחכמת. בית החולים שימש לפעילות טרור ענפה אך משתנה ודינמית, בעוד תת־הקרקע שלו הכיל רק חדרי שהייה לבכירים ולא את המפקדות המרכזיות שאותן ציפו כוחות צה”ל למצוא, ובפועל מוקמו צפונה לבית החולים.
חמאס ממשיך ומשתמש בשטח רווי-אוכלוסיה ככלי במלחמה. הוא פורט היטב על רגשות העולם כולו באמצעות המסכנות והאומללות לאוכלוסייה שאותה הוא עצמו מייצר, בעוד הוא מנצל זאת למטרותיו השטניות. עלינו להבין כי זו כנראה צפויה להיות שיטת הפעולה המוצלחת ביותר והטבעית של אויבינו סמוכי הגבול, ולעדכן את ההנחיות ללחימה בהתאם בכדי לנטרל אותם מנשק זה, מתוך הבנה שרחמים יתרים כאן – סופם המשך האכזריות החמאסית כלפי האוכלוסייה האזרחית, ומטריית הגנה לחממת הטרור, אותה יש לגדוע.
פורסם בישראל היום, בתאריך 24.3.2024.
