בתקשורת

גלעד ארדן: במקור, היו 51 מדינות באו"ם, שהיו להם פחות או יותר עולם ערכים זהים״, אך לדבריו אין זה המצב כיום. במקום זאת, רבים מדינות החברות באו״ם אינם מקדמים ערכים ליברליים, ומשתמשים בגוף בינ״ל זה למלחמה פוליטית.
ישראל צריכה לעשות קמפיין לעצור את המימון לאו"ם, ולפרק את האו"ם, כפי שקרה לפני הרבה שנים בגלגול הקודם של האו"ם. אנשים אומרים שזה לא מציאותי, אבל תראו: אנחנו רואים שהנשיא דונלד טראמפ פרש מארגון הבריאות העולמי ומאונר"א, כך שאפשר לקרוא לו לפעול גם בכיוון הזה, כשצריך לזכור שאחד המממנים הגדולים של האו"ם הוא ארה"ב.
התפרסם במעריב, בתאריך 28.04.2025.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: צריך לפנות את כל אוכלוסיית עזה למרחב הנמצא בשליטה מלאה של צה"ל. לדוגמה למרחב רפיח. שם ורק שם יסופק סיוע הומניטרי בפיקוח ובקרה של צה"ל כדי למנוע השתלטות של גורמים עוינים עליו. ניתן לחלק את הסיוע ההומניטרי בעזרת חברות בין לאומיות בלי לתת לחמאס להיכנס למרחב הזה. מרחב רפיח יהיה גם תחנת מעבר דרכה ניתן יהיה לתושבי עזה להגר למדינות העולם.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 27.04.2025.
פרופ' קובי מיכאל על הצעת חמאס להחזיר את כל החטופים תמורת הפסקת הלחימה לחמש שנים: אסור לעולם לסמוך על מה שחמאס אומר. הצעת ההודנא שלו – כולה הונאה לדעתי. עניין פירוק חמאס והגליית מנהיגיה זה לא משהו שצריך להאמין לחמאס אלא משהו שצריך לראות למעשה. הלחץ שאנחנו מפעילים עדיין לא מספיק חזק, אבל אם ישראל תפעיל עוד יותר לחץ ותפגין נחישות לכיבוש הרצועה, נראה לי שמצרים תגביר את הלחץ על חמאס וארה"ב תגביר את הלחץ על קטר.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27.04.2025.

פרופ' קובי מיכאל: מאז בחירתו של הנשיא עאון והמעורבות של צרפת, סעודיה ואיחוד האמירויות, נראה שדברים משתנים בלבנון. בוודאי לאחר מה שקרה בדרום המדינה, משם גורש חיזבאללה. ארגון הטרור מוכה ופגוע. יש לכידות גוברת בקרב העדות האחרות בלבנון שמחלישה עוד יותר את חיזבאללה.
אין ספק שאיראן עושה מאמץ גדול כדי למנוע את זה, כי המשך ההיחלשות של חיזבאללה בלבנון יחליש את האיראנים. חיזבאללה היה היהלום בכתר של הפרוקסיז. חשוב לשמור עם האצבע על הדופק ולא לתת למגמה להתהפך.
פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 24.04.2025.
פרופ' קובי מיכאל: לצערי הקבינט הפך להיות סוג של מרחב שמשמש לרבים ממשתתפיו ליצירת כותרות פוליטיות ותקשורתיות לטובת דיבידנד פוליטי.
אם נתייחס להדלפות לדברים שנאמרו, צודקים השרים שאמרו שהדרג הצבאי לא קובע אלא הדרג המדיני. יכול להיות שבמסגרת השיח הדרג הצבאי מסביר למדיני מה המשמעויות של חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הצבא. הן יכולות ביטחוניות, תקציביות, כאלה שנוגעות לכל מיני עניינים אזרחיים וסוגיות בין לאומיות. הדרג המדיני צריך לקבל החלטה והצבא צריך להיערך בהתאם גם אם הוא חושב שזו טעות. אני לא בטוח שבמסגרת זו של הקבינט אכן מתקיים בירור משמעותי ושיח עמוק בנושאים האלה בין מה שמביא הצבא לדרג המדיני.
הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 23.04.2025.

להב הרקוב: המצב בקמפוסים רגוע יותר ממה שהיה. עדיין יש בעיות, אבל זה לא מה שראינו בשנת הלימוד הקודמת כשאז היו סטודנטים ישנים באוהלים, חוסמים מסטודנטים יהודים מלהיכנס ומפגינים כל היום. זה קורה, אבל לא לאורך כל השנה כמו שהיה בשנה שעברה.
זה קשור לפוליטיקה הפנימית של ארה"ב. השנה שעברה הייתה שנת בחירות והצליחו לגרום לסטודנטים לקחת את הנושא כמוביל בפוליטיקה האמריקאית. כעת, אחרי הניצחון של טראמפ, ממוקדים בנושאים אחרים כמו הגירה, שלילת תקציבים.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 21.04.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני לא חושב שאם אנחנו נמשיך לשמור על שגרה כזו אנחנו מגדילים את הסיכוי להסכם או לעסקת חטופים. אני חושב שצריך ללחוץ על חמאס. אנחנו בעת ייחודית שבה ישנה הסכמה של העולם הערבי, בהובלת מצרים, שהרצועה חייבת להיות מפורזת ביום שאחרי, כלומר חמאס חייבת להיות מפורקת מנשקה. זה לא עניין של מה בכך. צריך לרתום את מצרים לסיפור ולטכס עצה יחד איתה, עם ארה"ב והמדינות הערביות האחרות איך מפרקים את חמאס מנשקו. נדמה לי שאנחנו לא עושים זאת מספיק טוב.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 21.04.2025.
פרופ' קובי מיכאל: כרגע המוקד הוא על איראן. בזירות האחרות טראמפ עדיין איתנו, וכמו שכבר אמרתי טראמפ מאד אוהב את ישראל אבל יותר מהכל אוהב את טראמפ. אם ישראל תפעל בניגוד לאינטרסים שלו הוא לא יהסס מלכפות על ישראל את דעתו.
טראמפ מנהל מו"מ עם איראן שממשיכה לשטות באמריקאים. הוא רוצה להגיע בסופו של דבר להסדר שלדעתו יספק את התוצאה הרצויה, כלומר ימנע מאיראן להיות מדינה גרעינית צבאית. זה לא יספק את ישראל ולא יוריד את איראן מכוונותיה להשמיד את ישראל.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 21.04.2025.
משה פוזיילוב: אני סומך על השופטים שידעו לחקור את הדבר הזה בעיניים מקצועיות ולקבוע. באשר למה שיורם כהן אמר אני מכיר את האיש. הוא ישר והגון וצריך גם את דבריו לבחון בהקשר.
פה בעצם ממשלה מפטרת ראש שב"כ והוא מסרב לסיים את תפקידו. זה משבר שמעיד על שבר מאד עמוק בין הדרג הפוליטי לראש שרות הביטחון הכללי וזה עשוי לאיים על יסודות המשטר.
הראיון המלא התקיים ביומן הצהריים של כאן רשת ב', בתאריך 20.04.2025.