מאיר בן שבת: זו מכה קשה לכבוד הלאומי האיראני. אם אפשר לפגוע באישיות כזו, ביום חגו של הנשיא, בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהראן וכשגופי הביטחון שלהם בשיא דריכותם, איש אינו חסין עוד בתחומי הרפובליקה. החיסול הזה – שמגיע פחות מיממה לאחר חיסולו של פואד שוכר (אל-חאג’ מוחסן) בביירות, וימים לאחר התקפה אווירית על נמל חודידה בתימן וחיסול מוחמד דף – מעמיד את איראן בשורה אחת עם גרורותיה.
הכתבה המלאה התפרסמה באתר N12, בתאריך 11.08.2024.
משה פוזיילוב: אני לא חושב שהמינוי של סינוואר זה באמת קידום. סינוואר ביקש למנות במקום הנייה איש שהיה סגן שלו, שיש לו כימיה איתו והוא עושה דברו. השאיפה שלו הייתה כמו של כל מנהל או מנהיג כדי למקסם את האחיזה שלו בארגון. כשהציבו מולו כמועמד לתפקיד את דמותו של משעל הוא שם את עצמו כמועמד והכריז שיש כאן מבחן של אמון. הנהגת החמאס לא יכלה להביע אי אמון בזמן מלחמה במי שרואים בו את המנהיג של הארגון. עכשיו הכל עומד עליו.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 08.08.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: כל מה שקורה עכשיו זה תוצאה של האקטיביות הישראלית בעזה. ההחלטה הישראלית ללכת על הכרעת החמאס בעזה היא זו שחייבה את חיזבאללה ולאחריו כל שלוחותיה של איראן לפעול לגיבוי חמאס. זה מוביל למקום שבו אנחנו נמצאים כרגע. כל המאמצים שלהם להשאיר את חמאס על מקומו עד כה לא צלחו.
הם לא יכולים להרשות לעצמם לא להגיב, ומצד שני – הם רוצים להגיע למצב שישראל לא תגיב יותר חזק. לכן לוקח להם הרבה זמן למצוא את המינון הנכון לבצע פעולה. זה מצב של המתנה שבו גם אנחנו דרוכים ומודאגים מהשאלה מה בסוף יהיה.
הראיון התקיים ביומן הערב של כאן רשת ב’, בתאריך 07.08.2024.
להב הרקוב מספרת על סגן הנשיא הנבחר של קמלה האריס: הוא מושל מיניסוטה, שיש שם קהילה יהודית. הוא שרת בצבא ארה”ב. הוא היה מורה והוא מדבר על כך הרבה בנאומים פוליטיים שלו. כל מי שלא מחבב יהודים אוהב אותו אז זה מעלה חשש. מצד שני כשהוא היה בקונגרס – הא הצביע בעד ישראל בכל דבר, מלבד הסכם הגרעין. גם אחרי ה-7 באוקטובר הוא דיבר לטובת ישראל.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 07.08.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אני חושב שהמנהיגים האיראניים מכלכלים את צעדיהם בזהירות רבה. יש פער בין הרטוריקה הלוחמנית למעשה עצמו, כי הם מבינים שאיראן מאד פגיעה. אם הם יחצו קווים אדומים הם עלולים למצוא את עצמם בצרה צרורה, לא רק בפני המענה הישראלי המשמעותי אלא ארה”ב שתתייצב לצד ישראל.
אני לא מציע לנו להיות שאננים, איראן הצליחה לייצר איום רציני על ישראל וגם להתל בכל העולם ולהפוך למדינה סף גרעינית. יחד עם זאת היא מדינה כושלת בכל הקשור לתשתיות שלה – מערכת המים והחשמל קורסות. הכל מתבסס על ייצוא הנפט שאפשר לפגוע בו. החברה רובה ככולה אינה תומכת במשטר, והמשטר מצליח באמצעות עריצות ואלימות לשמר את מקומו.
הראיון התקיים ברדיו קול חי, בתאריך 07.08.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אני מציע שאת הציפורניים יכססו בטהרן. אני לא מציע שנהיה שאננים או אדישים. אנחנו צריכים להיות מוכנים ולקחת בחשבון שהאיראנים יפעילו שיקול דעת שגוי ויעשו יותר ממה שנכון להם לעשות. בסופו של יום המציאות היא כזו שאיראן צריכה לחשוש הרבה יותר מישראל – היא הרבה יותר פגיעה, אין לה את היכולות ההגנתיות וההתקפיות שיש לישראל. היא יכולה למצוא את עצמה גם למול ארה”ב ואני חושב שהמשטר באיראן מבין את הדברים האלה ויש פער בין הרטוריקה המאד לוחמנית שלו לבין מה שיקרה הלכה למעשה.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 07.08.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אנחנו צריכים להיות מאד זהירים בהערכות שלנו, אבל אין ספק שהמינוי של סינוואר תמוה ומפתיע. השם שלו לא עלה בבורסת השמות ויום לפני שהוא מונה כבר דווח על מישהו אחר שנכנס לנעליו של הנייה. מה שקורה כאן יוצר סיכוי או סבירות גבוהה יותר לעסקה, כיוון שברגע שיחיא סינואר הוא ראש הלשכה המדינית, של הארגון שעזה היא מרכז הכובד שלו, אבל הוא גם בחמאס, בלבנון, בבתי הכלא – הוא לא יכול לנהל אותו מהמנהרה ובהימלטות מכוחות צה”ל. מאחר וחשוב לו מאד להיבחר בבחירות שצפויות להיות ב-25 לחודש, והוא רוצה להסיר מעל הדרך כל מועמד אפשרי להערכתי הוא ירצה לממש את מנהיגותו.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 07.08.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אני לא בעד שנהיה שאננים, אבל ההיסטריה מוגזמת. כסיסת הציפורניים היותר עמוקה צריכה להיות בטהרן ובאיראן כולה כיוון שאיראן בסופו של יום היא מדינה הרבה יותר פגיעה מישראל. זו מדינה שהתשתיות הלאומיות שלה כושלות, היא סובלת מליקויים מאוד חמורים באספקת המים, אזורים שלמים באיראן מתייבשים ואנשים צמאים, מערכת החשמל שלה בקריסה ותשתיות הנפט מאוד פגיעות, ובסך הכול יכולות המגננה והתקיפה של איראן נמוכות בהרבה משל ישראל.
פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 06.08.2024.
ד”ר עדי שורץ: ישראל צריכה לעלות הילוך במאבק באונר”א. הבעיה שלנו שאנחנו מתעסקים בארגון הזה רק כאשר מתברר קצה הקרחון שנחשף מעל המים. הבעיה עם אונר”א היא מוסדית – זו זרוע שמחויבת לחיסולה של מדינת ישראל. אין שום סיבה שישראל תשתף עם זה פעולה ותסכים לקיום של זה.
למה אנחנו לא מנהלים את המלחמה בהם מההתחלה ועד הסוף בצורה יסודית? הייתי שמח לראות מאמץ מדיני של כל המוסדות הישראלים ואז יכולנו באמת לדעת אם זה כישלון שלנו או אנטישמיות.
אנחנו יודעים שהקונגרס האמריקאי קבע שעד מרץ 2025 אין כסף לאונר”א. אנחנו צריכים לצאת בקמפיין הסברתי מה היא אונר”א כדי שמדינות אחרות לא יתרמו את כספן לארגון הזה. לצערי אנחנו לא עושים את זה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 06.08.2024.
