ד”ר יוסי מנשרוף: השתתפותו של איזדי בשיחות שקיימו בכירי המשטר באיראן עם הבכירים הפלשתינים, עשויות לחזק את הרושם שהשיחות עסקו גם בתיאום המשך פעילות הטרור של חמאס והג’האד האסלאמי בצל המלחמה ועומק התמרון היבשתי, שכפי הנראה, הפתיע את איראן, חמאס והג’האד האסלאמי, שלא ציפו שצה”ל יעז לבצע.
הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 1.4.2024.
ד”ר יוסי מנשרוף: פרסום תמונתו של איזדי איש הצללים בתקשורת האיראנית יכולה להעיד על החלטתה של טהרן להחצין ולהבליט את הסיוע הצבאי המקיף לפלסטינים, ואת רצונה לקחת קרדיט על אירועי 7 באוקטובר מבלי לשלם את המחיר על כך.
הראיון המלא פורסם במקור ראשון, בתאריך 1.4.2024.
רות פינס פלדמן: צריך להבין שהיחסים בסך הכל הם טובים ואיתנים. צריך לשים בפרופורציה את המתחים המדיניים לעומת אותו קו של סיוע ביטחוני. אני מאמינה שרוב הביקורת המדינית שנשמעת היא ממקום פוליטי וסביב הבחירות בארה”ב ואולי – גם כדי להפעיל לחץ על ישראל. נראה שביידן הלך רחוק מדי. אחרי אי הטלת וטו במועצת הביטחון, ראינו שקמה התנגדות חריפה בתוך ארה”ב לאותו מהלך. סקרים אחרונים באמת מראים שיותר מ-60% מהאזרחים תומכים בישראל.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31.3.2024.
רות וסרמן לנדה: אני חושבת שהבשילה ההבנה בקרב המצרים שישראל מתכוונת להיכנס לרפיח. לראיה הרצון המצרי להידבר עם ישראל וארה”ב על האיך והמה כדי שתוכל להיערך. הם חרדים מנחילים של פלסטינים שיעוטו על חצי האי סיני. מצרים לא מעוניינת לראות את זה. אין לה כוונה לקבל אותם אליה לשטחה. היא כן הסכימה למכסה מסוימת ומצומצמת של כ-50-100,000 שזה ממש טיפה בים.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 31.3.2024.
רות וסרמן לנדה: המדיניות האמריקאית היא בעייתית ומסוכנת לנו. אנחנו לא באמת יכולים להרשות לעצמנו להיות במצב שאין לנו את ארה”ב לצידנו. כשאנחנו מגיעים לרגע האמת, אנחנו רואים מדיניות שאומרת אנחנו כאן.
יש ערוצים הדוקים של שיתוף פעולה בין מצרים לישראל, כי יש לשתי המדינות אינטרסים משותפים. מצרים עומדת על רגליים אחוריות בכל מה שקשור בפעולה ברפיח, כי היא מאד חרדה מנחילים של פלסטינים שיעוטו על חצי האי סיני. היא לא רוצה אותם אצלה, כי היא יודעת מה זה חמאס.
הראיון התקיים בכאן רשת ב’, בתאריך 30.3.2024.
משה גוטמן: חמאס ידע שזה מה שאנחנו חושבים, והתארגן לכך מראש. הוא השאיר בשיפא רק את הנכסים שאפשר לקפל מהר ולקחת, ולמעשה השתמש בשיפא רק כמנהרת הגישה לכל מתחם תת הקרקע המרכזי שלו, שנבנה מראש סמוך לבית החולים ולא מתחת לבית החולים ממש.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 29.3.2024.
רות פינס פלדמן: דווקא עצם זה שהגבנו לממשל ביידן בצורה תקיפה ומיידית וביטלנו את הנסיעה של המשלחת – יצר את האפקט שרצינו וגרם להם לחשיבה מחודשת על המדיניות הזאת. ייתכן שהם לא ציפו שנגיב באופן כה קשה, וזה מצוין בעבור ישראל, כי זה מעביר את המסר הנכון לאמריקנים שלא יעשו מהלכים כאלה שוב.
אשר פרדמן: ההחלטה הזאת גורמת לחמאס להבין שהוא יכול לקבל שרידות והמשך שליטה בעזה בלי לשחרר חטופים, וזה הרבה יותר מעניין אותם משחרור מחבלים בתמורה. האמריקנים לא מבינים את זה, וגם ישראלים רבים לא מבינים את המצב.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 29.3.2024.
משה פוזיילוב: חייבים להיכנס לרפיח כדי להביא את הניצחון שאנחנו מדברים עליו. אם לא – אתה משאיר גוף סרטני שיחזור לגדול בדיוק לממדים שהוא היה. צריך לבנות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח יחד עם ארה”ב, גרמניה, סעודיה, אמירויות ואולי גם המצרים ולחולל פה שינוי נגד הכשרת הלבבות האיסלאמית הקיצונית של האחים המוסלמים שנעשתה כאן ב-40-50 השנים האחרונות.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28.3.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: בראש סדר העדיפויות האמריקאי זה לא לפגוע באוכלוסייה פלסטינית, לוודא שהיא מקבלת את הסיוע ההומניטרי הדרוש ולוודא שאין בקרבם נפגעים בכמויות רבות. סדר העדיפויות שלנו הוא מיטוט חמאס, והחזרת החטופים ולכן יש פה מתח בין סדרי העדיפויות שלהם לשלנו.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: אין ספק שהאמריקאים הבינו שהם עשו טעות ושהמעשה הזה לא פוגע רק בישראל אלא גם ארה”ב, כי כל בנות הברית שלהם באזור מסתכלות על זה וחושבות איך מחר היא תתייחס אליהן, אם כך היא התייחסה לישראל.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 28.3.2024.
