בתקשורת
פרופ’ זכי שלום: יש שבר ביחסי ישראל ארה”ב. אנחנו בנקודה לא נעימה אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציה. יש שני דברים שעליהם צריך לשים את הדגש: חופש הפעולה שניתן לישראל כמעט 6 חודשים לעשות כמעט ככל העולה על רוחה. צה”ל פועל באינטנסיביות רבה בבית החולים שיפאא וכל זה עובר ללא שום ביקורת או ניסיון לעצור את זה ואספקת הנשק. בסוף זה תלוי בנו – אם אנחנו מחר נרצה להיכנס לרפיח, אז הממשל האמריקאי ירטון, יעביר ביקורת אבל בסופו של דבר ישלים עם הדבר הזה.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 26.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל לא הייתה ממשלה אחת שלא היו לה מחלוקות עם ארה”ב. מובן מאליו שיש כאן שבר ביחסים אבל צריך לדעת להבדיל בין עיקר לתפל. אם ישראל תחליט היום להיכנס לרפיח ולבצע, האמריקאים יכילו את זה. בסופו של דבר אנחנו הבעיה אם אפשר לומר זאת כך. ההכרעה היא בידנו. אם נהיה מלוכדים ונעשה את הדברים בנחישות ובמקצועיות האמריקאים יקבלו את זה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 26.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: קרה אסון נורא ב-7 באוקטובר שנצרב בתודעה הקולקטיבית שלנו ואני חושב שבעשור הקרוב מדינת ישראל תעבור שינויים מאד משמעותיים. יהיה כאן שינוי גדול במערכת הפוליטית, במערכת הצבאית כולל במבנה הצבא ובעלי התפקידים, בקהילת המודיעין, בכל מה שקשור למערך ההתיישבות ופיזור האוכלוסין בארץ וכן באסטרטגיה הלאומית שלנו לביטחון פנים.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 26.3.2024.
משה גוטמן: חמאס חשבו שלא נשוב לשיפא פעם נוספת כי זה מעורר עניין בין-לאומי, ולכן הם הופתעו מאד. צה”ל עשה עבודה מאד משמעותית של חישוף מנהרות, איסוף מודיעין וחקירות. לא מצאנו את כל המטרו של עזה אבל חלקים משמעותיים נפגעו. גילינו שם עיר תת קרקעית שלמה שתוכה המון תעשייה ביטחונית שלהם.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 26.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אנחנו על פרשת דרכים ואני לא בטוח שהדרג המדיני והצבאי רואים עין בעין את המטרות של המלחמה למול היעדים המדיניים המתהווים. לדעתי אין מנוס מפני ממשל צבאי זמני ברצועת עזה. מערכת הביטחו מסתייגת מזה, אבל אין לנו כרגע חלופה אחרת. בכל מקרה – זה יכפה עלינו, כי האמריקאים בדרכם לבניית המזח בצפון הרצועה. ביידן אמר שלא יהיו מגפיים אמריקאיות על האדמה הזו, כלומר האמריקאים יביאו את האספקה למזח ואז צריך להיות שם צה”ל כדי לנהל את זה, לאבטח את המזח, לאבטח את המשאיות שיחלקו את זה בשטח.
הראיון התקיים בכאן רשת ב’, בתאריך 26.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: ישנם מספר שיקולים במו”מ לשחרור חטופים. המחיר לעסקת שחרור חטופים הוא כבד והאסירים הכבדים שמשוחררים חוזרים לטרור. 90 ישראלים נרצחו על ידי משוחררי עסקת שליט. זה סיכון שיש לו משמעות אבל זה פחות בעייתי מבחינת ישראל. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, בראיית האינטרס הלאומי הרחב, לסיים את המלחמה בתנאים הללו. על זה מתנהל מו”מ יותר נוקשה.
הראיון המלא שודר ברלוונט, בתאריך 25.3.2024.
פרופ’ זכי שלום: המחלוקת העמוקה בין ישראל לארה”ב היא סביב השאלה איך ממשיכים את המלחמה הזו. אנחנו צריכים להכיר בעובדה שאנחנו מקרינים חולשה במבנה של הממשלה, בלכידות של הממשלה, בסמכותיות של ראש הממשלה על כוחות הביטחון. האמריקאים רואים את כל זה. ביטול נסיעת המשלחת לוושינגטון זו החלטה נכונה, אבל לא צריך להגזים בחשיבות שלה. ברור שהיה פה שינוי לא נעים מבחינת ישראל בעמדה האמריקאית ובעובדה שלא יצרו התניה של ממש בין הפסקת האש לשחרור החטופים. נוצר פה שבר ואי אפשר להמשיך הלאה אבל אני חושב שלא צריך להגזים.
הראיון התקיים בתכנית כאן הלילה ברשת ב’, בתאריך 25.3.2024.
משה פוזיילוב: צריך להבין שהם חושבים אחרת מאיתנו. הם יציר כפיהם של תרבות שאנחנו לא מבינים אותה. זו תרבות ישנה ששואבת את המוטיבים של התרבות המדברית, של המלחמה על בור המים ולא לתת לאף אחד לאיים על החיים שלך, החיים של השבט והחמולה שלך. התרבות הדתית שלהם אומרת שאסלאם זה לא רק דת אלא דרך חיים, שקובעת לך איך לנהל את אורח החיים.
הסכם איתם יהיה בתהליך ארוך. אנחנו חייבים לייצר תקוה ואמון אצל כל מי שחי כאן באזור הזה. צריך להבין שזה לא קורה ביום אחד, אלא נמשך הרבה מאד שנים ואנחנו צריכים לייצר משהו דומה לתכנית מרשל.
הראיון התקיים בערוץ 12, בתאריך 25.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: המשבר הולך וצובר תאוצה. המהלך של נתניהו בעצירת המשלחת לוושינגטון זה מהלך חמור בפני עצמו שמייצג את חומרתו של המשבר. אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על שלנו, לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלנו, אבל אני לא בטוח שבכיפופי הידיים והעלבות הפומביות אנחנו עושים את זה נכון. אני חושב שצריך לעשות מאמץ לתיאום אינטימי מאחורי הקלעים בין הצדדים וניתן להגיע להבנות. לשני הצדדים אין אינטרס להחרפת המשבר ולכן צריך לנהוג במתינות.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 25.3.2024.