תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר לרדיו דרום: ביידן אימץ את הגרסה של חמאס לגבי מספר הרוגים וחומרת המצב בשטח, והוא מוצא את עצמו ככלי המרכזי שמשרת את חמאס כדי לעצור את ישראל מכניסה לרפיח.
כשביידן אומר שהוא לא רוצה שבפעולה ברפיח שיהיו בה עוד 30,000 הרוגים, הוא צריך לזכור שמתוכם לכאורה 13,000 הם אנשי טרור.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 10.3.24.
אל”מ במיל’ פרו’ גבי סיבוני: כשישראל שולטת על כל הסיוע ההומניטרי היא יכולה לנהל אותו בצורה מושכלת וזה כבר מכניס אותנו לממשל צבאי בצפון הרצועה. לא תהיה לנו ברירה ונדרש לזה בצפון הרצועה ולאחר מכן בדרום הרצועה. רק ככה נוכל לסמל לאוכלוסייה שהחמאס כבר לא ארגון שלטוני שמנהל אותם. מדובר על תקופה זמנית. רצועת עזה היא מרחב לחימה. המודל שנקרא ממשל צבאי מלא עם דאגה לחינוך, רווחה ותשתיות קורה רק אחרי תום מלחמה. כרגע אנחנו במלחמה ואנחנו צריכים לספק סיוע הומניטרי בלבד לפי החוק הבין-לאומי.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 10.3.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ קובי סיבוני: לדעתי היקף הסיוע ההומניטרי שמגיע לתוך הרצועה הוא מספק. הבעיה היא החלוקה. החמאס משתלט על הסיוע לצרכיו שלו ואחר כך גם מוכר אותו במחירים מופקעים לאוכלוסייה בעזה. הסיפור של הקמת המזח הזמני ברצועת עזה לא יפתור את בעיית החלוקה בעזה. כדי שזה יהיה אפקטיבי צריך להשמיד את חמאס.
הראיון התקיים ברדיו דרום, 10.3.2024.
רות פינס פלדמן: אנחנו צריכים, בעיני, כמדינת ישראל לבוא ולשאול את השאלות הנכונות: מי יחלק את אותו סיוע שבדיין מציע להכניס לתוך הרצועה? אנחנו במכון משגב אמרנו עוד מראשית הדרך שאנחנו צריכים להקים אזורי דה-אסקלציה ברצועה, שרק בהם יחולק אותו סיוע… אין ספק שהלחץ הגובר מבפנים משפיע על ביידן ועל המפלגה הדמוקרטית והם רוצים לתת מענה לאותם לחצים פנימיים.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 8.3.2024.
נועה לזימי: אין הפנמה של מיהי קטאר. היא נתפסת בעולם, ובמיוחד בארה”ב ובאירופה כמדינה מוסלמית פרגמטית מתונה. בסיפור הקטארי צריכים בהירות מוסרית. האינטרסים הקטאריים חותרים תחת האינטרסים האמריקאיים. יש לארה”ב הרבה מנופים שהיא יכולה להפעיל על קטאר והגיע הזמן שהיא תשמש בהם.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 8.3.2024.
ד”ר עדי שורץ: חמאס הוא השליט ברצועת עזה. אם העולם רוצה להביא משאיות מזון עד מעבר רפיח בבקשה. מאותו רגע הן באחריותו של חמאס. זה שאנחנו דואגים להוביל כל משאית זה מייצר את האחריות עלינו. אנחנו לא אחראים לדברים האלה ולא צריכים להיות אחראים עליהם. אנחנו במלחמה עם רצועת עזה. כל עוד מתנהלת מלחמה לא יעלה על הדעת שנצטרך לאבטח משאיות בחיילים שלנו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 7.3.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: כל המאמץ האירני כרגע מושקע בגרעין שלהם והם צוברים אורניום מועשר ברמות גבוהות מאד, שבעצם מציב אותם תוך זמן קצר במצב שהם יכולים לייצר בין 3-6 מתקני נפץ גרעיניים תוך חודש עד שלושה חודשים.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 7.3.2024.
ד”ר רפי ביטון: וועדות חקירה ממלכתיות נהיו כאלה שהציבור פחות מקבל בצורה אחידה והומוגנית. נשיאי העליון בישראל נגררו בסוף לתוך הויכוח הפוליטי. כשהנשיאה ממנה וועדה שחוקרת ממשלה, אני יכול להבין אי נוחות שחש האזרח. אני מתראיין בגלל הוועדה הבאה, שאנחנו יודעים שהיא בדרך והרצון שהיא תהיה מקובלת על כולם. המתכון היחיד לזה הוא שנמצא דרך למנות אותה בפורמט מוסכם. הפורמט הנוכחי פשט רגל.
הראיון התקיים בתכנית ”הפטריוטים” בערוץ 14, בתאריך 6.3.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: הפערים בין ישראל לארה”ב הולכים וגדלים בכל מה שקורה ברצועת עזה. נצטרך את ארה”ב איתנו במקרה של מלחמה בלבנון ולכן ישראל טוענת עכשיו את מצבר הלגיטימציה והיא בונה את התנאים המתאימים למערכה צבאית בהיקף מלא מול חיזבאללה. יש לזה משמעויות אזוריות נרחבות מאד ולהן יש השפעות גלובליות.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 5.3.2024.
ד”ר רפי ביטון: ניקרגואה הגישה תביעה לבין הדין לצדק בהאג נגד גרמניה, כי היא טוענת שגרמניה שותפה לשני פשעים עיקריים: לג’נוסייד שמתבצע בעזה בכך שהיא תומכת כספית וצבאית בישראל. הטענה השנייה היא שגרמניה מפרה מחויבות שלה לפי דיני מלחמה ולא דואגת לוודא שלא יבוצעו פשעי מלחמה. אני חושב שגרמניה לא שותפה כי גם אין ג’נוסייד.
החלק שצריך להטריד אותנו זה שאנחנו נמצאים אחרי 26.1 שבית הדין הזה הוציא צו זמני שאומר שאפשרות כזו היא אפשרית והיא לא מופרכת. ניקרגואה מתייחסת בתביעה שהגישה לצו הזה ומנסה לבסס רצינות לתביעה הלא רצינית שלה על בסיס אותה החלטה.
הראיון התקיים ברשת ב’, בתאריך 5.3.2024.
