בתקשורת
משה פוזיילוב: ההכנות לקראת הרמאדאן נעשות בעזרת הערכות מצב, מודיעין ואנחנו מתכוננים בהתאם לאיומים שיש. אני חושב שהפתרון יהיה בצורת מתן מענה גם לאלה וגם לאלה. אנחנו רוצים להעניק למי שמכבד את החוק ומי שהתפילה חשובה לו את חופש הדת. צריך לעשות זאת בצורה מדורגת ובשליטה. בתור התחלה הייתי נותן לכל מי שבגל 45 ומעלה להגיע בימי שישי ובימי חול ולפי ההתפתחויות מתקדם משם הלאה. כך נוכל להראות שיש את המענה ואנחנו מכבדים את האנשים שחשוב להם הפולחן הדתי, אבל גם יודעים לשמור טוב על האינטרסים שלנו בהר הבית.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 20.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: צריך לייצר אלטרנטיבה ברצועת עזה כאן ועכשיו. אלטרנטיבה כזו בשלב הזה יכולה להיות משטר צבאי ישראלי שיספק לאוכלוסייה המקומית את צרכיה, והם צריכים להבין שחמאס כבר איננה ישות מתפקדת. אני אומר לא להגיד לא. ישראל צריכה להגיד מה כן ומה התנאים ואז לשים הצעה ישראלית על השולחן עם רשימת תנאים הכרחיים מבחינתנו, כדי להעביר את האחריות לחמאס ולרשות הפלסטינית.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 20.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: קטאר מהווה גורם שלילי ובעייתי ולא פחות מאויב גם של ישראל וגם של ארה”ב והעולם החופשי. זו התומכת הגדולה ביותר של ארגוני טרור איסלאמיסטים ג’יהאדיסטים אחרים. היא רוצה להבטיח את מעמדם כשחקנית אזורית משמעותית וחשובה, להלבין את עצמה כלפי העולם ולהבטיח את המשך שרידותו של חמאס כישות פוליטית.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 19.2.2024.
מה תהיה המשמעות של הסלמה בצפון, למה צה”ל פרסם את הסרטון של יחיא סינוואר, ולמה חיסול מנהיגי חמאס איננו רק צעד סמלי • ראש המל”ל לשעבר מאיר בן שבת בראיון • “מבחינת וושינגטון, המלחמה בעזה, עם כל הצער על מחיריה, היא הזדמנות לחולל במזרח התיכון סדר אזורי חדש, שבמרכזו – אינטגרציה אזורית ומדינה פלסטינית”.
הראיון פורסם בגלובס, בתאריך 18.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: הרשות הפלסטינית, בוודאי בראשותו של אבו מאזן, איננה מתכוונת ללכת לאיזשהם מהלכים יותר מדי משמעותיים בכל הקשור לרפורמות המצופות ממנה. דחלאן אימץ את הסלוגן לא חמאס ולא עבאס והוא מדבר על קונסטרוקציה חדשה לחלוטין. הוא מצטייר כסוג של תקווה גדולה. אני לא בטוח שהוא יכול להיכנס לנעלי המנהיג הפלסטיני אבל הוא בהחלט יכול להיות גורם שיכול להניע מהלכים אם יוכל לבנות קואליציה מספיק רחבה של אנשים משפיעים ולהוביל את התהליך יחד עם לחץ של ארה”ב, הקהילה הבין לאומית והעולם הערבי.
המפתח לשינוי אמיתי הוא בעיקר לחץ ערבי. ברגע שהעולם הערבי יתארגן להפעלת לחץ על הרשות הפלסטינית, יחד עם לחץ אמריקאי ואירופאי יכול להיות כאן תחילתו של שינוי.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 16.2.2024.
מאיר בן שבת: המחלוקות בין ישראל לארה”ב אינן נסתרות מעַיִן. למרות זאת, צריך להעריך את התייצבותו של ביידן לצדה של ישראל ואת הסיוע שהגיש, שעליהם הוא כנראה גם משלם מחיר פוליטי בארה”ב.
לעת הזו, יש להמשיך ולהשמיד את יכולות חמאס, להשלים את המלאכה ברפיח, להגביר את הלחץ כדי להשיב את החטופים ולא לתת לרעשי הרקע לפגוע בלכידות. התנגדות ישראלית לא משקפת רק גישה ריאליסטית מפוכחת, אלא גם גישה מוסרית- ערכית, מול הרשע והרוע שנמצאים סביבנו.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 16.2.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: צריך לשחרר את רצועת הביטחון ולהעבירה לתוך לבנון, כדי שהתושבים יוכלו לחזור לבתיהם ולקיים מרחב אבטחה קדמי בתוך דרום לבנון. אני לא רואה איך אפשר לוודא שדרום לבנון נקיה מאיומים בלי נוכחות של צה”ל. לאחר מכן, נצטרך לפעול מול האיום הגדול של חיזבאללה. זה ייקח זמן, ויהיה לזה מחירים אצלנו, אבל יהיה לזה מחיר פי אלפיים בלבנון.
הראיון התקיים בתכניתו של אבי רצון בגלי ישראל, בתאריך 15.2.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אנחנו בכל יום מתקרבים בעוד חצי צעד למהלך בהיקף רחב ומלא מול חיזבאללה. התבטאויות נסראללה הופכות להיות יותר מיליטנטיות. צה”ל ערוך בצפון בצורה רחבה וגדולה היקף. חיזבאללה מכסה ברקטות ובטילים שברשותו את כל שטח מדינת ישראל אבל אני לא מאמין שלשם הם חותרים.
הראיון התקיים למהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 14.2.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: אנחנו במצב שההצעות שעומדות על הפרק הן בלתי קבילות. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עסקה שבעיקרה היא מוותרת על המשך הלחימה בעזה והכרעת החמאס. לבקשת ביידן המשלחת הגיעה לשיחות בקהיר כדי לשמוע אם יש שינוי בעמדת חמאס. עמדת ישראל צריכה להיות מאד ברורה – עסקת חטופים מלאה תתאפשר רק במסגרת הוצאת החמאס מעזה או במסגרת הסכמה על כך שבעקבות שחרורם ימשכו הקרבות עד הכרעת החמאס.
הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 14.2.2024.