בתקשורת
משה פוזיילוב: ברור שכך לא נראית התרעה. אני מרגיש שיש פה סיפור. ההתרעה היא הסחת דעת שהכתבים קיבלו ממישהו. ככל שאני בדקתי את הנושא, אני יכול לומר שכמעט ואין סיכוי שהשב”כ הדליף את זה. התרעה יוצאת עם שיחות, עם הפניית תשומת לב, עם הפניה לפקודת מבצע. זה לא רציני. לדעתי רצו לייצר ריב עם מפקד מחוז דרום במשטרה אמיר כהן, שהזיזו אותו מתפקידו. אני יכול לחשוד בשר לביטחון לאומי, שמטרתו שרונן בר וממ”ז דרום יאשימו אחד את השני. אני לא יודע את זה בוודאות. מה שחשוב באמת זה לא אם הייתה התרעה או לא, אלא איזה ידיעות התקבלו בעקבות זאת בשב”כ. בנושא הזה גם השב”כ וגם צה”ל כשלו כישלון מוחלט. אי אפשר להסתתר מאחורי מה שקרה פה. צריך לחקור את זה לעומק.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 21.10.2024.
פרופ’ זכי שלום: אם האינטרס הלאומי של ישראל מחייב לעשות דברים שארה”ב לא תסכים להם, היא תעשה את זה. אם ישראל תצליח, האמריקאים יברכו ויהיו איתנו. אם ניכשל – הם יגידו שפעלנו נגדם. הצלחה זה שם המשחק. ברור שיש חוגים בארה”ב וגם בתוך הבית הלבן שמעוניינים למנוע מישראל לתקוף באיראן. פרסום המסמכים נועד לעכב או לשנות את התכנית לתקוף.
ראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 20.10.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: אני חושב שחיסולו של סינוואר מקשה עלינו לייצר התקדמות בנושא החטופים ברצועת עזה בעת הזו. אם נוכל לייצר התקדמות, היא תהיה דרך חמאס חו”ל ואיראן. לאיראן עדיין נותרה השפעה כלשהי בעזה.
אני לא בטוח שיש מי שיכול להיכנס לנעליו של סינוואר, ויש מצב שבו חמאס ברצועת עזה נותר ללא ראש אפקטיבי. צריך לזכור – חמאס מעולם לא החזיקה את כל החטופים ברשותה. יש כאלה שמוחזקים בידי הג’יהאד האיסלמי, החזית העממית ולא מן הנמנע שגם בידי חמולות פשע שיש שם. עצם היותו של סינוואר סמל, נתן לו את האופציה לקיים מו”מ בשם כולם.
הראיון התקיים בכאן רשת ב’, בתאריך 19.10.2024.
פרופ’ קובי מיכאל: שינוי מהמעלה השנייה פירושו שינוי המערכת הקיימת. מה שקרה עד ה-7 באוקטובר ישראל קיבלה את הנוסחאות, הכללים והמשוואות שהכתיבו השחקנים במערכת הזו. מה-7 באוקטובר ישראל מנסה לטפל בשינוי של המערכת האזורית שכולל את איראן ושלוחיה. אני חושב שאנחנו בדרך לשינוי מאזן הכוחות האזורי, יחד עם ארה”ב והשותפים באזור בהחלט בסיטואציה שיש פוטנציאל לייצר את השינוי הזה.
הראיון התקיים בכאן 11, בתאריך 18.10.2024.
ד”ר עדי שורץ: זו שערורייה ומהלך שגוי מאוד של הממשל האמריקאי שאינו מודע כנראה לתפקיד ההרסני של אונרא ב-75 השנים האחרונות להנצחת הסכסוך. לא רק שלא היה ראוי ללחוץ על ישראל לאפשר את פעולת אונרא, אלא שהיה ראוי להפעיל את כל כובד משקלה של ארהב להפסיק אחת ולתמיד את פעולת הסוכנות.
התפרסם בישראל היום, בתאריך 15.10.2024.
תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר: אין ספק שחיזבאללה מנסה לפצות את עצמו על הנזקים הכבדים שהוא ספג לאחרונה. ראינו את זה בבסיס גולני ובשיגורים האחרונים. הוא פועל בנחישות כדי להפגין שהוא עדיין מסוגל. פגענו ביכולות שלו, בשדרת הפיקוד. לא הצלחנו לפרק את הכמויות האדירות שיש לו בטווחים השונים. התשתיות שנבנו לאורך הגבול נפגעו והצמרת הארגונית.
צריך לשפר את ביטחון המידע של צה”ל. גיבשנו מדיניות מאד פתוחה שחושפת המון נכסים. הם עושים איסוף מודיעין וכדאי שלא נתרום ונקל עליהם באיסוף הזה. זה מה שאנחנו עושים לצערי הרב. צריך לחנך את הציבור הכללי ובפרט את חיילי צה”ל לא לעלות חומרים שחושפים מידע שאויב מחפש.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 15.10.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: אנחנו מתמודדים עם ממשל אמריקאי שרוצה שנדמם ולא נשנה את המצב האסטרטגי באופן ייסודי. אנחנו במלחמה שיש לה השפעות אזוריות וגלובליות וישראל חייבת לשנות את המצב האסטרטגי. למרות זאת האמריקאים כל הזמן פועלים לדכא את הפעולה שלנו. זאת גם באמצעות הגבלת משלוחים של אמצעי לחימה.
אבל למרות זאת, אנחנו נצליח לתמרן ונשנה את המצב במזרח התיכון באופן יסודי. במלחמה הזו ראו דברים טובים. התפרקנו מתפיסת ההכלה וההרתעה ועברנו לתפיסת ההכרעה. לא נסכים לקבל איומים מתפתחים ונפעל לסכל אותם בעודם באיבם. יהיו לזה מחירים כואבים בכלכלה ובאיכות החיים. אבל זה המצב, זה גזר דיננו ואין לנו ברירה אלא נחייה על חרבנו.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 15.10.2024.
משה פוזיילוב: אני מעריך שכראש השב”כ נוסע לפגישה עם ראש המודיעין המצרי, הוא עושה את זה בידיעתו ומצוותו של רה”מ. ישראל נחושה כנראה להמשיך לפעול כדי להביא את החטופים חזרה. עבאס כמאל הוא ראש המודיעין הכללי מאז 2018 אבל לפני כן הוא היה סגן של ראש המודיעין הקודם וזו גם התקופה שעשו נעשתה עסקת שחרור גלעד שליט. המעמד שלהם היה מאד בכיר באותה עסקה. כמאל קשור לשיתופי פעולה של מצרים ונחשב מתווך חשוב בסכסוכים במזה”ת. התפקיד שלו חשוב גם בגלל הקרבה הרבה שיש לו לא-סיסי. טוב עושה ראש השב”כ שהוא פונה למצרים כי הם יהיו טובים כמתווכים מהקטארים.
שיתוף הפעולה עם מצרים הוא הדוק מאד. השב”כ מאז תקופת דיסקין בנה גוף שעוסק ביחסים עם ארגונים מקבילים, וארגון המצרי הוא גולת הכותרת של הגוף זה. זה יחסים שנבנים משך שנים ויש ביקורים הדדיים והכרות אישית.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 14.10.2024.
רות וסרמן לנדה: ככל שאני מבינה את המנטליות והתפיסה האידאולוגית, סינוואר לא מבין שהמערכה נחלשה. מדובר בניסיון עקבי, שוטף, אם אורך רוח להרבה זמן לשגר מלחמת ג’יהאד מול המערב והיהודים. הכל סובל דיחוי, יש לו זמן. אלה מונחים שאנחנו לא רגילים אליהם במערב. הוא מכשיר את הקרקע, הוא מניח את היסודות, המניע שלו יכול להיות גם לעוד שנה או עוד חמש שנים.
לאור הנסיבות הקשות הוא עדיין מחזיק באותה תפיסה עקבית של לא לשחרר את החטופים ולייסר את המשפחות ואת עם ישראל. הוא מרוויח את הכרסום שלנו מבפנים וזו מטרתו בסופו של דבר. הוא מבהיר עד כמה אנחנו מקדשים את החיים ועד כמה נושא החטופים בוער בחברה הישראלית. צריך לעשות הכל כדי להחזירם.
הראיון התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 14.10.2024.