ישראל, בהנהגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציגה לאחרונה מהלך אסטרטגי מתוחכם ומתוכנן היטב, שהביא לחיסולו של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, ביחד עם רוב צמרת הארגון.

החיסול של נסראללה מהווה אבן דרך בהיסטוריה של המאבק נגד ארגון הטרור, ויותר מכך – הוא מסמן את תחילתו של מהלך רחב יותר, שמטרתו לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני ולהבטיח את עתיד המזרח התיכון.

המהלך שהוביל לחיסולו לא היה אירוע בודד או מקרי. זהו תוצר של תחבולה אסטרטגית חכמה, שבמהלכה, לפחות על פי דיווחים זרים, ישראל הצליחה לחדור לתוך מערכות הקשר הפנימיות של חיזבאללה באמצעות שימוש בביפרים ממולכדים.

תחבולה זו, שגרמה לבוקה ומבולקה בקרב דרגי המ”פ ועד דרג מקבלי ההחלטות, נועדה לבלבל ולהתיש את מדרג המנהיגות של הארגון. התחבולה הזו יצרה נקודת תורפה מבצעית חמורה, שמומשה על ידי צה”ל בשעת השיא – חיסול כל מדרג המנהיגות של חיזבאללה בהתקפה מתוכננת היטב על מטה הארגון בדאחייה שבדרום ביירות.

החיסול הוא רק שלב אחד בתוכנית אסטרטגית רחבה יותר. ישראל הכינה את עצמה מראש לתגובה אפשרית מצד איראן, שנמצאת תחת לחץ כבד לאור האבידות הכבדות שספג חיזבאללה.

התחזיות ברורות: איראן תגיב, והיא תיאלץ לעשות זאת בצורה שתשמר את מעמדה בעולם השיעי. לא בכדי, במהלך נאומו באו”ם של נתניהו, כשעתיים לפני התקיפה, הוא התריע בפני איראן כי “ימי ההבלגה של ישראל תמו”.

מהדברים שנשא ראש הממשלה, אני למד כי ישראל מצפה לתגובה איראנית. אני מעריך כי על פי ההבנה האסטרטגית של נתניהו ומערכת הביטחון הישראלית, תגובה איראנית רחבה, בין אם באמצעות מתקפות טילים או פרוקסי באזור, תספק את הלגיטימציה הדרושה לישראל לפעול בצורה נרחבת יותר – ולתקוף את פרויקט הגרעין האיראני ישירות.

נתניהו, בעידודה של צמרת הביטחון, חדור בהבנה שלפיה איום הגרעין האיראני הוא הסכנה הגדולה ביותר לישראל ולמזרח התיכון כולו.
חיסולה של צמרת חיזבאללה בעיתוי הזה אינו אלא אמצעי כדי לקדם את המטרה הגדולה: חיסול תוכנית הגרעין האיראני.

התגובה הצפויה מצד איראן – לא רק שתשחק לידי ישראל מבחינה מבצעית, אלא שהיא גם תאפשר לישראל לגייס את הקהילה הבינלאומית לפעולה כוללת נגדה.

ישראל תציג את עצמה כמי שפועלת מתוך הגנה עצמית מול איום ממשי ומיידי, ובכך תזכה לתמיכה נוספת מצד ארה”ב ובעלות ברית אחרות.
החיסול של נסראללה מסמן נקודת מפנה במאבק של ישראל נגד חיזבאללה ואיראן. זוהי פעולה שמתבססת על תחבולה אסטרטגית מבריקה, שמביאה לניצול נקודת תורפה מבצעית וליצירת תנאים חדשים בזירה האזורית – אך מעל הכל, זהו מהלך שתוכנן בקפידה מתוך הבנה עמוקה של הדינמיקה האזורית, כאשר היעד האמיתי הוא חיסול האיום הגרעיני האיראני ויצירת “ציר הברכה” החדש במזרח התיכון, שבו מדינות האזור יוכלו לשגשג ולפרוח בלי חשש מהתפשטות הגרעין האיראני.

המאמר פורסם במעריב, בתאריך 29.09.2024.