מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, טען כי אפשר להקים מדינה פלסטינית מבלי שתהפוך ל”חמאסטאן”. בלינקן אינו אומר אמת ויוצר מצג שווא בפני הציבור בישראל, והוא לא הבכיר האמריקאי הראשון שעושה זאת: קלינטון גרם לישראל לשתול בגופה גידול סרטני ממאיר בדמות הסכם אוסלו ב-1993, קונדוליזה רייס הבטיחה הבטחות חסרות שחר ב-2006, ומחלקת המדינה טעתה לחשוב לאורך השנים שדמוקרטיה ברשות הפלסטינית תביא לשלום.

אלה ההבטחות שגרמו לישראל לאפשר בחירות בגדה ובשטחים והעלו את חמאס לשלטון בעזה מלכתחילה. הן מצטרפות גם להבטחות של ברק אובמה ב-2014 שבגללן ישראל לא השלימה בעזה את מה שעשתה בשנת 2002 באיו”ש. המשותף לכל אותן הבטחות הוא שהבכירים שנתנו אותן לא מבינים דבר וחצי דבר במנטליות, בתרבות ובשאיפות של האסלאם הקיצוני בכלל, וברשות הפלסטינית בפרט.  

איש מהיושבים במחלקת המדינה האמריקאית ב-93′ לא הבין את מה שאמר ערפאת על הסכם חודיביה של הנביא מחמד. ערפאת הסביר בערבית פשוטה וברורה כי הוא עושה מעשה הונאה. הישראלים והאמריקאים, אשר לנגד עיניהם עמד המעשה המדיני ההיסטורי, הפכו לסומים. 

האינדוקטרינציה של מחלקת המדינה האמריקאית על רעיון “שתי מדינות לשני עמים” מתה ונקברה ב-7 באוקטובר. מי שמנסה להחיותה לא מקשיב לציבור הישראלי. לצערי הרב כמעט כל ראשי הארגונים הביטחוניים היום נגועים בה. ההדלפות על קשירת ידיהם כנושאים ונותנים מלמדות אותי על כך, כמו גם השמועות מחדרי חדרים. אבל מה שמזכיר המדינה הנוכחי עושה גרוע בהרבה: בלינקן, שחזה בתופת ה-7 באוקטובר, אמור להבין כי ישראל חייבת לנצח, כי זוהי מלחמה על קיומה. איש בעולם אינו יכול להבטיח את מה שהבטיח בלינקן!

את הספין לשלום של בלינקן הקדימו מהדורות סוף השבוע, אשר דיווחו על עסקת חטופים קרובה מתמיד. אמצעי תקשורת שונים הדהדו את היתרונות וההזדמנויות של העסקה הנרקמת והחלו להסביר כי הבלם למימושה הוא העומד בראש ממשלת ישראל. עד כדי כך שמשרד ראש הממשלה מצא לנכון להכחיש פעמיים במהלך השבת ספינים אמריקאים, מצריים וקטארים בעניין. כל בר דעת בנושא המו”מ מבין כי כפי שהדרישה העיקרית של ישראל היא להשמיד את היכולות הצבאיות והאזרחיות של חמאס והג’יהאד האסלאמי בעזה, כך הדרישה העיקרית של סינוואר היא הפסקת המלחמה ונסיגה ישראלית מהרצועה. ישראל לא יכולה לעמוד בדרישת חמאס אם היא חפצת חיים, וסינוואר לא יכול לעמוד בדרישתה של ישראל כל עוד אין איום אמין ומשמעותי על חייו וחיי פקודיו. 

אנתוני בלינקן מנסה לכפות על ישראל תיקו שהוא כל כולו הפסד מביש ומשפיל לישראל, לרוח העם ולרוח הצבא הסדיר וצבא המילואים. איש לא יסלח לראש ממשלה ולקבינט שיביאו להשפלה כזאת אחרי האסון בעוטף. אני קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו – זאת העת למנהיגות אמיצה, מנהיגות שנעזרת באמון לוחמי המילואים וצה”ל, מנהיגות אשר בונה חזון של ניצחון והכרעה. עם ישראל שבע מהתעתועים של בלינקן וחבריו ומחלומות העיוועים שלהם. את בלינקן מעניין האינטרס של מפלגתו, אותנו מעניין עתיד ילדינו ונכדנו.

המאמר פורסם במעריב, בתאריך 7.5.2024.