הדברים קיבלו תפנית עצומה נוספת בשבוע שעבר, בעקבות מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר על פעילי חיזבאללה ובכיריו, שהוציאו ממעגל הלחימה אלפים מהם תוך שניות בודדות, והתעצמו עוד יותר עם חיסולה המפתיע, והמזעזע מבחינת נסראללה, של צמרת כוח רדואן בלב הדאחיה.

נסראללה אמר אמנם בנאומו, בתגובה לאירועים אלה, כי הם לא פגעו ביכולתו המבצעית של הארגון, אף אחד בלבנון כבר אינו מאמין לו. חיזבאללה נתפס בחולשתו ורווחת התובנה כי במאבק זה, ידה של ישראל הינה ללא ספק על העליונה, טכנולוגית, צבאית ומודיעינית.

הפצצות חיל האוויר על דרום לבנון והבקאע ביומיים האחרונים, שפגעו במאות נכסים חשובים של חיזבאללה שנבנו במשך שנים רבות, ומאמצי התודעה הישראלים המופנים אל דעת הקהל הלבנונית, שנועדו לפנות את האוכלוסיה האזרחית מהכפרים שנהפכו על יי חיזבאללה למחסני אמל”ח ועמדות שיגור של טילי שיוט, רקטות וכטב”מים, מבהירים לכל לבנוני ולכל חבר בציר הטרור האיראני, כי ישראל הינה נמר של ממש. הכל מבינים כעת, כי הזלזול בה היה טעות יקרה מאוד.

גם בראיונות של פרשנים לבנוניים ברשתות טלויזיה במדינה נאמר בפירוש: “חשבנו שנוכל להשמיד את ישראל ולשחרר את פלשתין. טעינו מרה”.

גם אם נסראללה מתבטא בינתיים פומבית כי חזית לבנון קשורה לחזית עזה וכי ארגונו ימשיך לירות על ישראל כל עוד אין הפסקת אש ברצועה, הרי שנראה, כי למראה שיירות הפליטים הנוסעות מדרום לבנון אל ביירות, והאבידות הגדולות שסופג ארגונו מידי ישראל מדי יום, נסראללה בוודאי מתחרט עכשיו כי האמין לתעמולת השווא שלו עצמו.

תוצאות הטעות הזו מתבטאות כעת בהחלשת חיזבאללה באופן חסר תקדים ולאורך זמן. כל יום שבו צה”ל תוקף את תשתיות חיזבאללה בעוצמה ושולל ממנו יכולות שבנה במשך עשורים לפגוע בישראל, מקרב את היום שבו יחזרו תושבי הצפון לבתיהם ויהנו משקט ארוך טווח.