חמאס עשה תמיד מאמץ הסברתי גדול להפריד בינו לבין דאעש, בשל מאמץ הסברתי ישראלי מוצלח שקשר בין הארגונים והראה את הדמיון העצום ביניהם, הן באידיאולוגיה והן באופן ההתנהלות. מאמץ הסברתי זה התחדש בימים האחרונים.

אם קיווה חמאס לקנות לעצמו תמיכה רבת היקף בעולם הערבי בעקבות מתקפת הפתע שלו ב-7.10 ובמעשי הטבח שביצע בתושבי העוטף, הרי שכשל בכך.

ויותר מזה, אם היה נהוג לחשוב פעם שדעת הקהל הערבית מאוחדת בתמיכתה בפלסטינים (וזה לא היה נכון מעולם), הרי שבימים האחרונים, ברור שהתמונה שונה לחלוטין. התמיכה בישראל תתורגם גם להפחתה, בוודאי זמנית, של התמיכה בפלסטינים בכלל ובתושבי רצועת עזה בפרט.

דומה שחמאס לא לקח זאת בחשבון. מה על ההסברה הישראלית לעשות כעת על מנת לחזק את התמיכה בנו בעולם הערבי ולהמשיך ולפגוע בחמאס?

יש לפעול בצורה מסודרת בכלי התקשורת הערביים המובילים, המשוועים לראיין בכירים ישראליים דוברי ערבית רהוטה. דובר צה"ל בערבית, העושה עבודת קודש, הינו כיום הדובר הישראלי הרשמי בשפה הערבית ותפקידו מוגבל להיבטים צבאיים. אין יותר דובר לראש הממשלה לעולם הערבי, שינהל את ההסברה המדינית-בטחונית לעולם הערבי, לאחר שעזבתי את התפקיד לאחר 13 שנה בתחילת חודש ינואר. יש למנות איש מקצוע ראוי ומנוסה לתפקיד חשוב זה.

על מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, או המעט שנותר ממנו, לפעול שיטתית ברשתות החברתיות בעולם הערבי בכדי להדהד את המסרים הישראליים ולהבליט את מעשי הזוועה של חמאס. יש להדגיש את הצלחותינו המבצעיות ואת כישלונותיו של חמאס.

יש להבליט את גילויי התמיכה בישראל בעולם הערבי ולהפיץ אותם באופן מקודם בחשבונות ראש הממשלה, משרד החוץ ודובר צה"ל בערבית, הזוכים למיליונים של עוקבים בעולם הערבי.

יש להפיץ באופן שיטתי תמונות וסרטונים של הרוגי חמאס, של המחבלים שנכנעו ונשבו ושל כלי הנשק שנתפסו ברשותם. אלה בדיוק הדברים שיחזקו בדעת הקהל הערבית את תדמיתה של ישראל כמי שהופתעה, אך התאוששה ומכה את חמאס.