תא"ל במיל' יוסי קופרווסר 
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר 
מצב הרוח בישראל, ואתו התובנות לגבי מצב המלחמה, נתונים לשינויים תזזיתיים בהתאם להתפתחות האחרונה.
לעתים יש התפתחות מרוממת נפש שמעידה על היצירתיות, העוצמה והתעוזה של ישראל (מתקפת הביפרים, סיכול ניסיונות פיגוע בבכירים ישראלים על ידי איראן וחיזבאללה, חיסול בכירי חמאס וחיזבאללה, שחרור חטופים, סיכול המתקפות הגדולות של איראן וחיזבאללה, מבצע “מחנות קיץ” בשומרון וכו’) – ולעתים מדכדכת ומתסכלת (מתקפת 7 באוקטובר, רצח ששת החטופים, המבוי הסתום במגעים לעסקה לשחרור החטופים, נפילת לוחמים במערכה, המשך הירי על הצפון, כולל רצח 12 הילדים במג’דל שמס ועוד).
המשמעות האסטרטגית של אירועים אלה ושל המגמות העמוקות יותר, שגם הן חלקן מעודדות וחלקן מתסכלות, ניתנת להם בהתאם לראיית העולם של המתבונן, גם אם קיימת הסכמה רחבה למדי בציבור ובמערכת הפוליטית על חלק גדול מהעובדות.
בתמונה הרחבה, הציר האיראני – וחמאס בראשו – כפה על ישראל לנהל שורה של מערכות-משנה במלחמה על עצם יכולתה להתקיים בביטחון לאורך זמן. ישראל מנסה ככל יכולתה להתמודד עם האתגר, שחומרת המורכבות שלו מועצמת נוכח חילוקי הדעות עם ידידותיה במערב ובשל המתחים הפנימיים. בעזה, נמשכת כתישת היכולות הצבאיות של חמאס, בתקווה שיהיה בכך כדי להביא את ארגון הטרור לקבל את ההצעה החדשה לעסקה לשחרור החטופים, שתביא להחזרת כולם בלי לסכן את ביטחון ישראל.
ספק אם יהיה בכך די, ונראה שכדי להשיג מטרה זו יהיה צורך לפתוח במאמץ לנשל את חמאס מהשליטה בחלוקת הסיוע ההומניטרי ובפועל מהשלטון ברצועה.