המלצות למדיניות

בשל התקבעותה של תדמית חיובית של קטר בארה”ב בשנים האחרונות, יש להודות כי ישראל לא תוכל לצפות מוושינגטון, לפחות לא בטווח הקרוב, להמיר את החיבוק החם שקטר זוכה לו מצידה בגישה אסרטיבית יותר שהייתה מאלצת את דוחה למשוך את תמיכתה מחמאס ולהפעיל את מלוא כובד השפעתה עליו. אילו ראתה ארה”ב עין בעין עם ישראל בנושא, היה ניתן לדרוש מקטר לסגור את משרדי חמאס על אדמתה, לבטל את האזרחות והדרכונים שהוענקו לראשי חמאס ומקורביהם, ולדרוש את יציאתם של כל פעילי חמאס משטחה לאלתר. כמו כן, ארה”ב הייתה יכולה לחייב את ממשלת קטר לנקוט צעדים משפטיים נגד ישויות הפועלות בשטחה המעורבות במימון הארגונים המוכרזים כארגוני טרור על ידי ארה”ב. אם קטר לא הייתה נענית, ארה”ב הייתה יכולה לבחון שינויי חקיקה ב”חוק החסינות לריבונות זרה” (Foreign Sovereign Immunities Act) כדי להקל על הגשת תביעות של קורבנות טרור נגד קטר,^[56] וחמור מכך, אף לשקול את החלפת מעמדה של קטר מבעלת ברית למדינה המוגדרת כתומכת טרור – שינוי סטטוס שבמסגרתו היה ניתן לקדם אף את העברת כוחות הצבא האמריקנים מבסיס אל-עודייד בקטר לערב הסעודית או לאיחוד האמירויות. ואולם לנוכח התחממות היחסים בין ארה”ב לקטר, הצעדים שצוינו לעיל הינם בעת הנוכחית בגדר משאלת לב יותר מאשר המלצות שיש להן היתכנות ממשית בשטח.

חרף האמור, נדרש מישראל בעת הזו לעשות כל שביכולתה לצמצם את ההשפעה הקטרית בזירה הפלסטינית הבאה על חשבון אינטרסים ישראליים חיוניים. אמת, בסוגיית החטופים, נדמה כי בשלב מתקדם זה של המלחמה, ובעיקר בשל קרבתה של דוחה לוושינגטון, ישראל תיאלץ להשלים עם התפקיד המרכזי של קטר בתיווך עסקת חטופים. בד בבד, כל אימת שהאמירות אינה נעתרת לגרש את ראשי חמאס משטחה ומסתפקת באיומי סרק, אל לישראל להסס לפגוע בראשי חמאס בדוחה. כמו כן, בשאלת “היום שאחרי”, על ישראל לבלום את מאמציה של קטר להתבסס כגורם רב השפעה בקידום מתווים לניהול האזרחי ולשיקום הרצועה, שכן משמעות הדבר היא חיזוק מנגנוני השלטון של חמאס שייוותרו ברצועה בתום המלחמה. לאור התאוששותה מהחרם של מדינות המפרץ וחיזוק הקשרים עימן מאז הסרתו, בדיונים עם בני שיח ממדינות ערב שמצויות בקשרי עבודה או במו”מ עם ישראל, חשוב במיוחד להדגיש את הזיקה של קטר לאחים המוסלמים, לאיראן ולגורמי טרור, ואת ההשלכות החמורות של בחישתה במזה”ת בכלל, ובעזה בפרט, על היציבות האזורית.

בכל הנוגע לרתימתה של וושינגטון לטובת הנושא, נדמה כי בשלב זה מומלץ לקובעי מדיניות בישראל למקד את מאמציהם לאו דווקא מול הממשל האמריקני אלא בדרגים נמוכים יותר; מוטב לנסות לייצר שיח פורה מול חברי קונגרס, גורמים מקצועיים, ארגונים ושדולות הפועלים לחשיפת המניעים העומדים מאחורי מדיניות החוץ הקטרית וההשלכות הבעייתיות של השפעתה.

כלי הסברתי חשוב שיכול לסייע להשגת מטרה זו הוא השקתו של קמפיין תקשורתי נרחב שיחשוף את פרצופה האמיתי של קטר כמדינה תומכת טרור ויערער את תדמיתה כמדינה מוסלמית מתונה ומתווכת הגונה. על הקמפיין להפנות זרקור לברית ארוכת השנים שכרתה קטר עם גורמים אסלאמיסטיים, וכן לפרשיות השחיתות הרבות שנקשרו בשמה בשנים האחרונות. הקמפיין, שיוכל להיקרא בשם All Eyes on Qatar (כפרפרזה על הקמפיין נגד לחימת ישראל ברפיח), יחתור להפעלת לחץ על הנהלת האוניברסיטאות האמריקניות וכן על גופים נוספים בארה”ב ובאירופה המקבלים מימון מחברות ומקרנות קטריות לחדול מכך עד אשר תשנה קטר את מדיניותה.

כמו כן, מומלץ לישראל להשתדל אצל חברי קונגרס וסנאט במטרה לקדם חקיקה שתבלום את התרחבות דריסת הרגל הקטרית באקדמיה האמריקנית. לאחרונה אישר בית הנבחרים עריכת תיקונים בחוק ההשכלה הגבוהה לשם הגברת השקיפות וצמצום הנזק האפשרי של התערבות ממשלתית זרה.^[57] ככל שהצעת החוק תעבור גם בסנאט ותיכנס לתוקף, מדובר בהחלט בצעד בכיוון הנכון. בשיתוף עם ארגונים הפועלים למיגור האנטישמיות, כגון StandWithUs, ניתן גם לקדם את פתיחתה של חקירה פדראלית נגד כלל האוניברסיטאות המקבלות מימון מקטר על מנת לבחון לעומק את ההשפעה שהייתה לכך על התגברות העוינות בקמפוס כלפי סטודנטים יהודים, ובפרט ביטויי אנטישמיות, ולהדק את הפיקוח עליהן בהתאם.

נכון תעשה ישראל אם תרתום גם את ממשלות אירופה לטובת הנושא על מנת שהן תנקוטנה צעדים כלכליים נגד קטר בשל תמיכתה בחמאס ובאסלאמיזם הרדיקלי, לכל הפחות עד להשגת התקדמות ממשית בסוגיית החטופים. יש לקדם את הנושא מול מחוקקים, קובעי מדיניות וגורמים אחרים הפועלים לקידום דה-רדיקליזציה של קבוצות מיעוט ולמיגור ההשפעה של תנועת האחים המוסלמים במדינותיהם. דוגמה לגורם כזה הוא ארגון הימין-מרכז בפרלמנט האירופי, ECR Group, שבדו”ח מקיף שפרסם בשנת 2021 הצביע, בין היתר, על המימון שקטר מעניקה לארגונים אסלאמיסטיים באירופה, וקרא לנציבות האירופית להפסיק את התמיכה בהם. כמו כן יש לפעול מול גורמים בסקטור הפרטי, במגזר השלישי וכן בשותפות עם מובילי דעת קהל ומשפיענים המקיימים קשרים עם האמירות, על מנת שאלו יחרימו כנסים ואירועים בינלאומיים באירוח או במימון קטר, ויכריזו על ביטול השתתפותם כאקט מחאתי עד לשחרור כל בני הערובה.

סיכום

מזה שנים רבות קטר פורשת את חסותה על קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות, מהדהדת את מסרי ההסתה לטרור של האחים המוסלמים ברשת התקשורת שבבעלותה, ומטפחת את קשריה עם האיום הגדול במזה”ת – איראן. בעוד שהקרבה לאיראן ולארגוני טרור כמו החמאס הינה בגדר עובדה ידועה לכול, מהלכים אחרים של האמירות לביסוס מעמדה האזורי והגלובלי נעשים באופן סמוי יותר מן העין, באמצעות מגוון מכשירי עוצמה “רכה” המסייעים לה להלבין את תדמיתה במערב.

למשחק הכפול של קטר השלכות חשובות על ההתפתחויות במזרח התיכון. אירועי ה-7 באוקטובר, שהתאפשרו בין היתר בשל תמיכתה של האמירות בארגון הטרור חמאס, המחישו באופן ברור כי קטר אינה יכולה עוד להיחשב שותפה פרגמטית של ישראל. כעת, 9 חודשים מתחילת מלחמת “חרבות ברזל”, קטר ממשיכה לקדם מהלכים הפוגעים באינטרסים ישראליים חיוניים, בפרט חוסר מוכנותה להפעיל את מלוא כובד השפעתה על ארגון חמאס על מנת להביא לשחרור החטופים. על כך יש להוסיף את מאמציה להביא לסיום המלחמה ולהקמתה של מדינה פלסטינית בתנאים המוכתבים, או לכל הפחות המאושרים, על ידי חמאס.

על מנת להבטיח את השגת מטרות המלחמה ולהסיר את האיום הנשקף לישראל מעזה לטווח הרחוק, על ישראל לפעול לנטרול השפעתה המסוכנת של דוחה בכל הקשור לניהול המלחמה ולגיבוש פתרון ל”יום שאחרי”. בהתאם לכך, בדיונים עם בנות שיח מקרב מדינות ערב המתונות, מומלץ לקובעי המדיניות בישראל להדגיש את התמיכה של קטר בגורמים אסלאמיסטיים ואת השלכות בחישתה במזה”ת על ערעור היציבות האזורית, ובפרט חתירתה לחזק את חמאס ולהותירו בשלטון.

מול וושינגטון, כאמור, יש לקחת בחשבון כי המצב מורכב יותר. מה שמקשה במיוחד על ההתמודדות של ישראל מול התופעות הללו הוא התדמית החיובית שקטר נהנית ממנה בממשל האמריקני, המונעת ממנו להפעיל לחץ ממשי על קטר לשינוי התנהגותה. משכך, נדמה שיהיה אפקטיבי יותר עבור ישראל לייצר שיח ושיתוף פעולה עם חברי קונגרס, גורמים מקצועיים, ארגונים ושדולות הפועלים לחשוף את המניעים העומדים מאחורי מדיניות החוץ הקטרית וההשלכות ההרסניות של השפעתה. בארה”ב וגם באירופה יש לפעול הן בהיבט ההסברתי, באמצעות קמפיין תקשורתי נרחב שמטרתו לחשוף את מעלליה של קטר, והן בהיבט המשפטי, על ידי קידום חקיקה לצמצום המעורבות הקטרית באקדמיה האמריקנית וחסימת המימון המגיע ממנה לארגונים המזוהים עם האחים המוסלמים ברחבי אירופה.